אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 28237-07-16 סודק נ' זלצמן

ת"א 28237-07-16 סודק נ' זלצמן

תאריך פרסום : 23/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
28237-07-16
19/01/2017
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
רון סודק
נתבעים:
מורן זלצמן
החלטה

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) לפיצול הדיון והיפוך סדר הבאת הראיות כך שקודם יתקיים הדיון בשאלת האחריות ורק לאחר מכן הדיון בשאלת הנזק. כן מתבקש ליתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, כך שהנתבע יתחיל בהבאת ראיות ההגנה, קודם למועד הבאת ראיות התביעה.

לטענת המבקש, הנתבע לא הכחיש בכתב הגנתו את עצם ביצוע הפרסומים, אלא טוען כי אין לראות בפרסומים לשון הרע או שלחילופין עומדות לו ההגנות שקבועות בחוק איסור לשון הרע ביחס לפרסומים. לאור האמור יש להחיל במקרה זה את הלכת רוטר לפיה על המשיב להתחיל בהליך הבאת הראיות ולהורות על פיצול הדיון כך שקודם תידון שאלת החבות ואחר כך ככל ויהיה בכך צורך תידון שאלת הנזק. לפי המבקש, בהתאם להלכת רוטר כאשר המשיב מודה בפרסום אך טוען שאינו מהווה לשון הרע יש לקבוע כי הוא שיחל בהבאת הראיות ויוכיח שעומדות לו ההגנות הקבועות בחוק.

המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה וטוען, כי יש לדחותה שכן פיצול הדיון יגרור ניהול שני הליכי הוכחות, תחילה בשאלת האחריות ולאחר מכן בשאלת הנזק ויגרור בזבוז זמן שיפוטי. כן נטען, כי כיוון שהמבקש עותר בכתב התביעה לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגין הוכחת נזק כך שפיצול הדיון ודיון בשאלת החבות ייתרו את הצורך בדיון בשאלת החבות. לטענת המשיב, נימוק נוסף שמצדיק את דחיית הבקשה הוא שלמבקש אפשרות להגיש ראיות הזמה לפי סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע.

המבקש בתשובתו טוען, כי סרבול הדיון איננו קריטריון יחיד שנשקל במסגרת הבקשה. עוד נטען, כי קבלת הבקשה לא תפגע ביעילות הדיון . כן נטען כי הטענה לפיה המבקש יוכל להגיש ראיות הזמה חסרת משמעות ולכן יש לדחותה.

דיון:

ברע"א 1379/14 אריה רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני), המפרק הזמני רו"ח חן ברדיצ'ב (פורסם בנבו, 25.08.2014) נקבע כי הודאת הנתבע בפרסום מקימה מצב בו יחל הנתבע בהבאת הראיות: "... בתובענות שעל פי החוק נהוג לפצל את המשפט לשלבים, לשלב האחריות ושלב קביעת הנזק. נוהג זה, שלמעשה הפך להלכה פסוקה, נובע בעיקרו מהוראות סעיף 22 לחוק, כפי שעמד על כך בית משפט זה ברע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום פ"ד מה(4) 388, 392 (1994), כדלהלן: "על פי האמור בסעיף 22(2), אין להביא במשפט אזרחי בשל לשון הרע ראיות או לחקור בדבר שמו הרע של התובע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, ככל שאלה אינם נוגעים במישרין ללשון הרע, אלא אם הוחלט קודם שהנתבע חייב בפיצויים ובית המשפט התיר את הבאת הראיות או החקירה לצורך החלטה בדבר שיעורם. הפועל היוצא מסעיף זה הוא, שהדיון בתביעה בשל לשון הרע מתפצל כך שתחילה נדונה שאלת החבות ורק בשלב שני, אם נקבעת חבות, נידונה שאלת גובה הפיצויים (...) ההיגיון והתכלית שביסוד הוראת סעיף 22 לחוק הוא הרצון למנוע חיטוט בעברו של התובע או הנאשם, העלול להביא לפגיעה בשמו הטוב, כשחיטוט כזה עלול להיות מיותר, אם תדחה תובענת התובע בשל העדר חבות מצד הנתבע או אם יזוכה הנאשם" (ההדגשה הוספה). כאשר אין מפצלים את הדיון כאמור לעיל, כך שסוגיית הנזק אמורה להיות נדונה ביחד עם שאלת האחריות, פשיטא שהתובע יתחיל בהבאת הראיות (אֹורי שנהר דיני לשון הרע 465 (1997), (להלן: שנהר). ואולם, כאשר מפוצל הדיון, כפי שכרגיל ראוי שייעשה בתביעות בגין לשון הרע, כך שסוגיית הנזק אינה עומדת לדיון בשלב הראשון של המשפט, עשוי להיווצר מצב שהנתבע יחל בהבאת הראיות. מצב שכזה ייווצר כאשר הנתבע אינו מכחיש את עצם הפרסום ואת היותו המפרסם, שכן אז לא נותר לתובע להוכיח דבר..."

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה.

המשיב אמנם הודה בסעיפים 1-2 לכתב ההגנה בפרסום פוסט ביום 12.2.15 בעמוד הפייסבוק העסקי של המבקש "המלונה של אריק-בית נופש לכלבים ומרכז אילוף" וכן בפרסום שני טוקבקים ביום 23.5.16 בתגובה לפוסט שהועלה ע"י המבקש. לטענת המשיב מדובר בפרסומים שנעשו בתגובה ישירה להתנהלות המבקש. ( ראה סעיפים 1-3 לכתב ההגנה ).

לא מצאתי לנכון לפצל בין הדיון בשאלת האחריות לבין הדיון בשאלת הנזק, ויש לדון בשאלות יחדיו. פיצול הדיון יאריך את משך ההליכים ויסרבל את הדיון. כאשר הדיון יתקיים בשתי השאלות, העדים יחקרו על כל השאלות שבמחלוקת.

משכך, אין גם מקום להפוך את סדר הבאת הראיות.

הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים עד ליום 15.3.17.

התובע יגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.7.17.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ