ת"א 28169-02-14 גנדור ואח' נ' גנדור

1.לאחר עיון מקיף, ונדרשו לו לא פחות משלוש הודעות-משלימות אשר נתבקשו התובעות להגיש, באתי לכלל מסקנה כי לא זו בלבד שאין כל מקום לִתן, כמבוקש, פסק-דין בהעדר-הגנה בפרשה זו, אלא שדינה של התובענה להיות מסולקת מלפניו של בית-משפט זה. זאת, מן הטעם שחרף האצטלה שעטתה על עצמה אין התובענה יכולה, כל עיקר, להתברר לפי סמכותו הענינית של בית-המשפט.

רקע הדברים

2.תובענה זו הוכתרה: "תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין/מיטלטלין". הנכס, שלגביו התבקש הפירוק, הוא דירת-מגורים ברחוב דוד הראובני מס' 14 בתל אביב-יפו, בגוש מס' 9013, חלקה 17, תת חלקה 8. באורח עמום ולוקה בחסר, המקשה על הבנת הדברים לאשורם, פורט בכתב-התביעה כך:

"מכוח ירושה ו/או מתנה בעלי הדין נרשמו ו/או זכאים להירשם כשותפים בחברת עמידר ו/או בלשכת רישום המקרקעין בתל-אביב יפו כבעלי זכויות בעלות בדירת הוריהם".

3.כמו מאליו נמצאת שואל: כלום במתנה דובר או בירושה? האם נרשמו זכויותיהם של בעלי הדין בפועל או שהן טרם נרשמו? הזהו רישום בפנקסי "עמידר" או שמא במרשם המקרקעין? לא ענינים פעוטים הם, זוטות של מה-בכך. אלו סוגיות חיוניות של מהות. מנספחים אשר צורפו לכתב-התביעה וממידע, שהוסיפו התובעות לדרישת בית-המשפט, עלה בידך ללקט את הקומץ, המשרטט תמונה חלקית של פני-הדברים.

הצדדים הם ארבעה אחים ואחיות. הוריהם הסתלקו, למרבה הצער, לבית-עולמם. קודם לפטירתם, כך דומה, החזיקו ההורים בדירה. זאת למד אתה מן הביטוי "דירת הוריהם" שנקטו התובעות. דא עקא כי כתב-התביעה, שעל יסודו נתבקש בית-המשפט לתן פסק-דין בהעדר-הגנה, לא טרח לפרט מתי וכיצד קנו ההורים זכויות בנכס, מתי מת האב ומה הוא ציווה, אם בכלל, ליורשיו. האֵם הלכה לעולמה בתאריך 21.8.2008. היא לא הותירה אחריה צוואה. בתאריך 3.6.2009 ניתן צו לירושת עיזבונה. תובעת 1, הצהיר הצו, ירשה 5/8 מן הרכוש. כל אחד משלושת האחים הנוספים – תובעת 2 והנתבעים – ירש שמינית.

בחודש אוגוסט 2010, לאמור למעלה משנה לאחר שהוצא צו-הירושה, נרשמו בפנקסי "עמידר" המחזיקים בזכות להירשם כבעלי-הנכס. משום מה, לא שיקף הרישום את הצו לירושת-האֵם. תובעת 1 נרשמה כבעלת 13/16 חלקים מן הזכות להירשם כבעלים. תובעת 2 נרשמה כבעלת 1/16 מן הזכות. השמינית הנותרת (2/16) נרשמה על-שמה של האֵם המנוחה, ובלשון הרישום: גנדור לילי ז"ל (אישור זכויות, נספח א' לכתב-התביעה). בתאריך 6.1.2010, הוסף וצוין באותו מסמך, נרשמה על חלקה זה של האֵם המנוחה הערת-אזהרה לזכותם של הנתבעים.

צירופם זה לזה של הרישום משנת 2010 ושל צו הירושה מוליך למסקנה – וזו נתאשרה בהודעה, שהגישו התובעות לבקשתו של בית-המשפט בתאריך 6.10.2014 – כי לוּ תוקן הרישום ב"עמידר" כך שישקף גם את הצו לירושת המנוחה, הוא היה זה:

• לתובעת 1, גב' כליר גנדור, 57/64 חלקים מן הזכות להירשם כבעלת-הנכס;

• לתובעת 2, גב' דיאנה כיאל, 5/64;