ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
27923-01-15
15/03/2015
|
בפני השופטת:
עירית קויפמן
|
| - נגד - |
תובע:
מחמד אלסייד
עו"ד ענת אוחיון
|
נתבעת:
רשות מקרקעי ישראל
עו"ד מינדל
|
| פסק דין |
1.התובע עתר לביטול צו פינוי שמספרו 0258 אשר ניתן מכח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א - 1981 וכן עתר לעכב את ביצוע הצו עד למתן החלטה בתובענה.
בהחלטה מיום 14.01.15 הוריתי על מתן צו זמני לעיכוב ביצוע הצו ונקבע דיון במעמד הצדדים.
בדיון מיום 18.02.15 הסכימו הצדדים כי הדיון יהיה גם בהליך העיקרי ויינתן בסופו פסק
דין בהליך העיקרי.
2.התובע טוען כי נפלו פגמים מהותיים בצו ועל כן יש לבטלו וזאת ממספר טעמים:
א.הצו אינו מנוסח כראוי ולא מפנה אל החוק הנכון שכן שמו של החוק שונה מחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א 1981 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) התשמ"א 1981, ומן הראוי כי הנתבעת תשנה את הטפסים לפיהם מונפקים הצווים וכי התקנות אינן רלוונטיות עוד, נוכח שינוי החוק. לעניין זה נטען כי הצו ניתן מכח חוק שאינו קיים עוד.
ב.הצו שנחתם ביום 28.10.14 מופנה אל מר מוניר סלימאן אלסייד והתובע כלל לא
קבל את הצו.
ג.הגדרת המקרקעין בסעיף 1 לצו אינה נכונה ואינה מכוונת אל מבנה התובע שכן הצו לא מציין את מספר המגרש או את מיקום המבנים במדויק. במגרש 59 נבנו שני מבנים סמוכים, האחד בבעלות התובע והאחר ע"י מר מוניר סלימאן אלסייד ומנקודת הציון המופיעה בצו ייתכן כי אין מדובר במבנה של התובע שכן נקודת הציון מופיעה על תחום דרך ואילו מבנה התובע מצוי בתחום מגרש 59.
ד.התובע לא קיבל את זכות הטיעון והשימוע המגיעה לו על פי חוק שכן לא ניתנה לתובע הזדמנות לטעון טענותיו בפני הממונה כמפורט בסעיף 4 לחוק.
התובע מציין כי מדובר בצו שהוא אמצעי דרסטי וחריג לעקרונות המקובלים של השיטה המשפטית, דבר המחייב הפעלתו בזהירות מירבית, שלא על דרך השגרה ובכפוף לקיום דווקני של התנאים המוקדמים לכך בחוק. בנוסף לאמור נטען כי אביו של התובע הגיש תביעת בעלות על המקרקעין אולם תביעת הבעלות טרם התבררה והמשפחה מצויה במשא ומתן אל מול הנתבעת. כן נטען כי התובע הגיש לוועדה המקומית בקשה למתן היתר בנייה למבנה, ישנו אופק תכנוני וקיימת סבירות גבוהה כי יינתן היתר למבנה שהוקם על המקרקעין.
3.הנתבעת טוענת כי צו הפינוי הודבק בתאריך 04.11.14 וכי היה על התובע לפנות לבית המשפט לא יאוחר מיום 04.12.14 אולם בקשתו נפתחה בבית המשפט בחודש וחצי איחור ודי באיחור זה כדי לדחותה.
כן נטען כי מדובר במקרקעין המצויים בהליכי הסדר בניהול הנתבעת והמדינה היא בעלת המקרקעין. לטענת הנתבעת, הגשת תזכירי תביעה לפי פקודת ההסדר אינה הוכחה לבעלות
או לזכות כלשהי במקרקעין ואינה מקנה זכות במקרקעין.
הנתבעת טוענת כי ביום 20.05.14 התגלתה פלישה במקרקעין באמצעות מבנה פח ובסמוך
