ת"א 27343-03-14 גוטליב נ' זינו

הנתבע שכנגד (הוא התובע בהליך העיקרי) מבקש להורות על דחיית התובענה שכנגד על הסף בשל כך שהיא אינה מגלה עילת תביעה; התובע שכנגד (שהינו גם הנתבע בהליך העיקרי) מתנגד לכך. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה.

1.דין הבקשה להידחות. היא מושתתת כל-כולה על נימוקים עובדתיים מובהקים שטעונים בירור בשמיעת עדים. הנתבע שכנגד אינו חולק על כך ואף ביקש לזמן – לצרכי הדיון בבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף – עדה חיצונית שאינה בעלת-דין ואף לא נתנה תצהיר לתמיכת הבקשה.

2.הבקשה אינה מגלה טעם שיצדיק נקיטת הסעד החמור של דחיית תובענה ללא בירור, אף איננה מצביעה על עילת סילוק על הסף שמתקיימת בתביעה שכנגד מבין אלה שנמנו בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי. דחיית הליך על הסף ללא בירור תיעשה במשורה; היא שמורה לאותם מקרים בהם גלוי וברור שמדובר בתביעת סרק שאינה עשויה להתקבל, בין מחמת טעם שבעובדה ובין לפי נימוק שבדין [ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עיריית הרצליה (2009); ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 26-25 (1991)]. התביעה שכנגד אינה מקיימת אמת-מידה זו.

3.אין מקום להורות על מחיקת התביעה שכנגד על הסף בשל היעדר עילה. כתב-תביעה יחשב ככזה שמגלה עילה אם, בהנחה שיעלה בידי התובע להוכיח את מלוא העובדות שפורטו בו, יהא זכאי לסעד שהתבקש. בשלב מקדמי זה, טרם בירור ההליך בשמיעת עדים, מוחזק התובע שכנגד כמי שיעלה בידו להוכיח את העובדות שפורטו בכתב-התביעה שכנגד, והצד האחר אינו עשוי לטעון לאי-התקיימותן ולאי-הוכחתן, שהרי לשם כך בדיוק יש לברר את הטענות בשמיעת עדים ובהצגת ראיות [על כך ר' רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (2010)]. ככל שקיים ספק בעניין זה (ובענייננו אין זה כך), דינו לפעול לטובת מגיש התובענה שזכות הגישה שלו לערכאות – זכות בעלת היבטים חוקתיים – עומדת על הפרק [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שנייה, 2008)].

4.את מבוקשו של הנתבע שכנגד לברר את הבקשה בשמיעת עדים, בנפרד ובמובחן מבירור ההליך גופו, אין יסוד. העובדות במחלוקת, כפי שעולה מהבקשה שלפני, נוגעות ללב-ליבה של המחלוקת שטעונה בירור בגדרה של התביעה שכנגד. מדובר במחלוקת שתתברר בעת שמיעת ההליך לגופו ואין כל מקום לדון בה באורח חלקי ומקדמי, לצרכי הבקשה שלפני. ככל שיימצא, בתום הבירור, כי גרסת התביעה שכנגד – גרסת בדים היא, כטענת הנתבע שכנגד, אזי ניתן יהיה ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות מתאימות, אך אין בטענה זו כדי להכשיל את בירור התביעה שכנגד על הסף.

זאת ועוד. בקליפת אגוז, מכוונת הבקשה לכך שבניגוד לנטען בתביעה שכנגד, התובע שכנגד כלל לא פנה לחברת שיווק בשם 'תלתן נדל"ן' לשם שיווק הדירות בבניין שעליו נסב ההליך. דא עקא, טענות הנתבע שכנגד מתעלמות מהחלטתי מיום 16.1.2016, בה הותר לנתבע להגיש את התביעה שכנגד ולו באיחור, והוטעם כי "התביעה שכנגד אינה נסמכת על פניית הנתבע למתווך חלופי זה או אחר, אלא על עצם אי-מתן שיווק הדירות לנתבע", וכן כי "[...] כתב-התביעה שכנגד איננו מבוסס על תשלומים ממשיים ששילם התובע, או שיהא עליו לשלם, למתווך חלופי בגין שיווק הדירות, אלא על אותו תחשיב תיאורטי ומבוסס הנחה שערך התובע בעניין זה בכתב-התביעה העיקרי" [חלק ב(3) שם]. גם במובן זה אין בטענות העובדתיות במובהק שהעלה הנתבע שכנגד בבקשה דנן כדי להכריע את גורל התביעה שכנגד לשבט בשלב מקדמי זה ולמנוע א-פריורי את בירורה.

5.משאין בבקשה כדי להרים את הנטל ולהראות כי מתקיים בתביעה שכנגד נימוק שיצדיק סילוק שלה על הסף ללא בירור, לא נדרשה תשובה של התובע שכנגד לבקשה שתהא נתמכת בתצהיר, ואין הבקשה עשויה להתקבל אך בשל כך שהתובע שכנגד לא תמך את נימוקי התשובה בתצהיר.

6.הבקשה נדחית אפוא; יחד עמה נדחית בקשת הנתבע שכנגד לזמן עדה מטעמו לשם בירור הבקשה דנן לגופה. אין בכך כדי למנוע מהנתבע שכנגד לזמנה למתן עדות לעת בירור ההליך לגופו, והוא יעשה כן בשים לב להחלטות שניתנו לגבי אופן הגשת הראיות.

7.הנתבע שכנגד ישלם לתובע שכנגד את הוצאות הבקשה בסך של 3,510 ₪ (כולל מע"מ), ללא קשר לתוצאות ההליך ותוך שלושים יום מן המועד בו תומצא לו ההחלטה. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ואילך עד מועד התשלום בפועל.