ת"א
בית משפט השלום מסעדה
|
27287-10-14
27/10/2016
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
- נגד - |
תובע:
מופיד עבד אלולי
|
נתבע:
אימן עמאשה
|
פסק דין |
1.לפניי תביעה למתן צו עשה המורה לנתבע להרוס מרפסת שבנה,לטענת התובע, על כביש שמשותף לתובע ולנתבע בכפר בוקעתא והשבת מצב הכביש לקדמותו כפי שהיה,עובר לבניית המרפסת.
בכתב התביעה טען התובע כי רכש ביום 3.6.00 מאת יוסף סעיד עמשאה (להלן: "המוכר" או "יוסף"), חלקת אדמה בשטח של כ-400 מ"ר בכפר בוקעתא. לטענת התובע, בהסכם המכר נקבע כי ישנו כביש משותף ברוחב 3 מטר ששייך לו ולנתבע אשר הינו בעליה של דירת מגורים בצד הצפוני של הכביש.לטענת התובע,בחודש 06/14 גילה כי הנתבע בנה מרפסת תוך שהוא מספח מטר אחד מהכביש המשותף, כך שרוחב הכביש הצטמצם ל- 2 מטר בלבד, באופן שמונע מהתובע כניסה לחלקתו. לפיכך התבקש בית המשפט כאמור להורות על הריסת חלק מהבנייה באופן שרוחב הכביש ישוב להיות כ-3 מטרים.
2.הנתבע טען כי דין התביעה להידחות שכן למי שמכר לתובע את חלקתו לא הייתה כל חלקת אדמה שבבעלותו. לטענת הנתבע, הבעלים של החלקה הוא מר סעיד מחמוד עמאשה (להלן: "סעיד") ולא יוסף שלטענת התובע מכר לו את החלקה.הנתבע טען כי ההסכם עליו הסתמך התובע אינו אותנטי וייתכן כי מדובר במסמך מזויף.
לטענת הנתבע אין כל כביש משותף לשתי החלקות וכי בבעלותו חלקת אדמה בהיקף של 500 מ"ר עם גישה פרטית אליה. הנתבע הוסיף וטען כי המרפסת היא למעשה הכניסה לביתו וכי היא קיימת מאז בניית הבית בשנת 1995 על פי היתר בנייה כדין.
מטעם התובע העיד התובע, סעיד והמוכר יוסף- שהינו בנו של סעיד. מטעם הנתבע העיד הנתבע ועמאשה מג'יד, אחיו של סעיד (להלן: "מג'יד").
הכרעה:
3.בתביעה לסילוק יד מכוח סעיף 16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, על התובע מכוח בעלות שלו במקרקעין הנטל להוכיח את בעלותו בהם. אדם שמבקש לפנות את חברו ממקרקעין , עליו הנטל להוכיח את זכותו במקרקעין מהם הוא מבקש לפנותו (ע"א (מרכז) 13421-06-11 אברהם נחמיאס נ' המפדה האזרחי בע"מ [פורסם בנבו] 14.10.12).
לאחר שהתובע מוכיחזכותו במקרקעין, עובר אל הנתבע הנטל להוכיח כי עומדת לו הזכות להמשיך ולהחזיק במקרקעין (ע"א ( ת"א)16482/92 עיריית תל אביב יפו נ' גרינשטיין, [פורסם בנבו] ).
לגבי הנטל שעל הנתבע לעמוד בו,הרי שמדובר בנטל חמור פחות שכן די שיראה, ולו לכאורה, זכות חוקית לשבת במקום שכן ההליך דנן,אינו הליך לקביעת זכויות במקרקעין (אשר הסמכות לדון בו הינה לביה"מ מחוזי),אלא הליך לסילוק יד בלבד, ראו עא (נצ') 8503-04-14 ראובן שדה נ' עיזבון המנוחה יולינה (יוליה) טאובר ז"ל:
"די בהקשר לתביעה לסילוק יד כי המתגונן עמד בנטל המסוים, הגם ממשי, להוכיח בסיס לזכויות קנין המקנות לו זכות להחזיק כדין במקרקעין, זאת על מנת להדוף את התביעה כנגדו, לכל הפחות עד שמהותן של זכויות אלו תתברר לעומקה בפני בית המשפט המוסמך בגדרו של הליך מתאים אותו יזום מי מהצדדים. למעשה המוטל על נתבע המתגונן מפני תביעה לסילוק יד מסתכם, על דרך הכלל, בכך שיראה, ולו לכאורה, זכות חוקית לשבת במקום [ראה ע"א 127/77 קפה נ' לוי, פד"י לא (3) 455]."
4.בעניינינו, התובע הסתמך על הסכם המכר בו לטענתו, הוענקו לו זכויות משותפות, יחד עם הנתבע, בכביש גישה ברוחב של 3 מטר אשר נועדו לאפשר גישה ראויה לחלקתו. אציין כי ההסכם במקור הוצג לעיונו של בית המשפט והוחזר לתובע. התובע הגיש תרגום של ההסכם. ב"כ הנתבע הדגיש בפתח דיון ההוכחות מיום 6.4.16 כי ככל שתהיינה לו השגות כנגד נוסח התרגום הוא יודיע על כך.עד היום לא הוגשה הודעה או השגה ולכן יש לראות בתרגום שהוגש, כתרגום שמשקף את האמור בהסכם שבמקור נכתב בשפה הערבית.
בהסכם נכתב כי ביום 3.6.2000 רכש התובע מאת יוסף חלקת אדמה בשטח של 455 מ"ר תמורת 17,500 דולר ארה"ב. עוד נכתב כי: "לחלקה הנ"ל כביש ברוחב שלושה מטר למופיד אלוולי ואימן נגיה עמאשה".
מן העדויות כמו גם מן התרגום להסכם, עלה כי סעיד הוא אביו של המוכר- יוסף, וחתום על ההסכם כעד ואילו יוסף לבדו חתום כמוכר. יחד עם זאת התברר כי סעיד אשר לכאורה בעליה של החלקה, אישר לבנו יוסף, למכור לתובע את החלקה. הנתבע כזכור טען בעצמו כי סעיד הוא בעליה של החלקה שנמכרה לתובע (סע' 2 לכתב ההגנה).