לפני בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים" ) להורות לתובע ( להלן: "המשיב" ) להוציא מנספחי תצהיר העדות הראשית של המשיב כתבה מיום 30.9.13 ( להלן: "המסמך" ) שלא גולתה במסגרת הליך גילוי המסמכים, בהתאם לתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות" ). לטענתם, מדובר במסמך שהיה מצוי בידי המשיב זה מכבר אולם המשיב בחר להסתירו ולצרפו רק לתצהיר העדות הראשית מטעמו.
בנוסף מתנגדים המבקשים לאמור בסעיף 24 לתצהירו של עד המשיב, מר' עמרם אדרי לפיהם גם אם היה ניתן אישור לעשות שימוש בתמונת המשיב, הרי שאישור זה התבטל עם הודעת ביטול ההסכם ששלח התובע. לטענת המבקשים מדובר בהרחבת חזית אסורה היות ובכתב התביעה מכחיש המשיב שנתן אי פעם אישור לעשיית שימוש בתמונה ולכן לשיטתם, המשיב מנוע ומושתק מלשנות גרסתו. לשיטת המבקשים משמעות גרסה זו היא שאם יתגלה שהמשיב שיקר והיה אישור אז מדובר בגרסה לפיה תוקף האישור פקע.
המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה שכן לטענתו מדובר במסמך פומבי שאין חובה לגלותו בתצהיר , איננו קשור ללב הסכסוך אלא מהווה דוגמא לכתבה בה נעשה שימוש בתמונה מושא התביעה. לעניין הרחבת החזית, טוען המשיב כי מדובר בציטוט מכתב התביעה שהמבקש מוציא מהקשרו.
המבקשים בתשובתם טוענים כי אין מונח משפטי כגון מסמך פומבי ולכן יש להורות על הוצאת המסמך מתצהיר המשיב.
דיון:
דין הבקשה להוצאת הכתבה מיום 30.9.13 ( נספח ט לתצהיר המשיב ) שצורפה לתצהיר העדות הראשית של התובע , מבלי שגולתה במסגרת הליך גילוי המסמכים, להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:
בין הצדדים, תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים של התובע ע"י פרסום תמונתו ע"י המשיבים , ללא קבלת היתר לפרסם.
לטענת המבקשים, כתבה שפורסמה באתר "וואלה" וכללה תצלום של המשיב, צורפה לתצהיר העדות הראשית של התובע, מבלי שגולתה במהלך הליך גילוי המסמכים, ולכן יש להורות על הוצאתה בהתאם לקבוע בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לפי המשיב מדובר במסמך פומבי שפורסם באתר אינטרנט ולכן יש להתיר הגשתו.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי לדחות את הבקשה , כיוון שלא מדובר במסמך שהוסתר ביודעין ע"י המשיב במטרה להשיג יתרון דיוני, וכי בעצם מדובר במסמך שפורסם והיה נגיש באתרי האינטרנט . כן שוכנעתי כי אין בהגשת המסמך, כתבה שפורסמה זה מכבר באתרי האינטרנט כדי לגרום נזק שאינו בר תיקון למבקשים, שכן מדובר במסמך שהוגש בשלב התחלתי של ההליך, ועוד בטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית של המבקשים.
ברע"א 1935/03 חיננזון יעקב נ' קסטן הדסה , פד"י נז(4) , 554 ( 01.06.2013 ) נקבע כי אין די בצירוף ראיה שלא גולתה כדי להביא לדחיתה א-פריורי.
"לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין אני מוכן לאמץ את השיטה שהמבקשים מציעים שלפיה די בעצם הצירוף של הראיה עצמה לבקשה המתייחסת אליה בערכאה הדיונית, כדי להביא לפסילת הבקשה לגופה. ספק אם יש היגיון בקביעת כלל כזה בהתחשב בצורך של בית-המשפט לעמוד על טיב הראיה הנוספת המבוקשת טרם שיוכל להכריע בעניינה. "
לפיכך, בשים לב לפסיקה המפורטת לעיל ובשים לב לשלב המקדמי בה הוגש המסמך ולחשיבות הגילוי לחשיפת האמת כשיקולים מכריעים לטובת השארת המסמך בתיק בית המשפט, הבקשה להוצאת המסמך נדחית.
דין התנגדות המבקשים לאמור בסעיף 24 לתצהיר מר' עמרם אדרי ובקשתם כי בית המשפט יקבע שהמשיב מנוע ומושתק מלשנות את גרסתו, נידחת וזאת מהטעמים הבאים:
ההלכה לעניין הכלל האוסר הרחבת חזית קובעת כדלהלן:"הלכה מלפני בית המשפט, כי האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ-סניף בורסת היהלומים ואח', פ"ד נח (2) 145, 151 (השופטת חיות); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית), 602). "
ברע"א 2874/80 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק ( פורסם בנבו 15.5.2008 ) נאמר:
"הכלל הוא, כפי שציין בית משפט זה מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151: "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" ... הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא. כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" (ראו גם האסמכתאות דשם). וכבר ציין הנשיא שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503:
