אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 26925-02-15 בארות הילה בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ואח'

ת"א 26925-02-15 בארות הילה בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 23/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
26925-02-15
17/03/2016
בפני השופט:
ד"ר יגאל מֶרזל

- נגד -
תובעת:
בארות הילה בע"מ
עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי ואח'
נתבעות:
1. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
2. עירית באר שבע
3. הוועדה המקומית לתכנון ובניה באר שבע

עו"ד יעקב פונקלשטיין
עו"ד יובל ראובינוף
החלטה

  1. לפניי בקשות מצד הנתבעת 1 וכן מצד הנתבעות 2-3 לחייב את התובעת – חברה בע"מ – בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן במקרה שהתובענה תידחה בסופו של יום והן יזכו בדין, והכל מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

  2. עניינה של התובענה הוא בפרויקט שביקשה להקים התובעת בעיר באר שבע. לאחר שהפרויקט הוצג לפני הגורמים הרלוונטיים השונים והתבקשו מהתובעת השלמות והבהרות שונות, נחתם ביום 30.7.2006 חוזה הרשאה לתכנון בין התובעת לבין רשות מקרקעי ישראל למקרקעין. במסגרת החוזה ניתנה לתובעת הזכות לפעול לקידום תכנית התואמת את הפרויקט שהוצג על ידה, כפוף לתנאים שנקבעו באותו חוזה. בסופו של יום הפרויקט לא יצא אל הפועל, כאשר הצדדים חלוקים על הסיבות שהביאו לכך.

  3. התובעת מעלה את טענותיה בכתב תביעה מפורט ביותר המחזיק 254 סעיפים, וכולל למעלה מ- 80 נספחים. בתמצית יצוין, שלטענת התובעת, הנתבעות כולן ובעיקר רמ"י סיכלו את קידום הפרויקט מטעמים לא ענייניים. בכך הם הקימו לה שלל עילות תביעה, לרבות הפרת חוזה, הפרת הבטחה מנהלית, עוולת מצג שווא רשלני, עוולת רשלנות, הטעייה במשא ומתן, קיום משא ומתן לכריתת חוזה שלא בתום לב וקיום חוזה שלא בתום לב. בכתב התביעה מבוקשים הסעדים הבאים: מתן צו המורה לרמ"י להתקשר עם התובעת בהסכם פיתוח או הסכם חכירה בנוגע למקרקעין נושא חוזה ההרשאה לתכנון; להורות לנתבעות שלא להתנגד להבאת התכנית שמבקשת התובעת לקדם לדיון לפני גופי התכנון; ליתן פסק דין הצהרתי שלפיו הפרו הנתבעות חובות שונות ובכך גרמו לתובעת נזקים, וכי עליהן לפצות את התובעת; וכן לחייב את הנתבעות לפצות את התובעת בסכום שהועמד לצרכי אגרה על סך של 20,000,000 ₪.

  4. הנתבעות הגישו כתבי הגנה מפורטים גם כן, שבהם הכחישו את הטענות כלפיהן וטענו כי יש לדחות את התובענה במלואה. הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה האוחז 55 עמודים בצירוף 66 נספחים. טענתה העיקרית של הנתבעת 1 היא שהפרויקט לא יצא אל הפועל מכיוון שהתובעת לא עמדה בתנאי חוזה ההרשאה לתכנון, תוך שהיא מפרה את תנאי החוזה הפרה יסודית. לטענתה כל פעולותיה נעשו כדין, בהתאם לסמכויותיה ולהוראות החוזה. הנתבעות 2-3 טענו, כי טענות התובעת עניינן בהתנהלות הנתבעת 1, ולכן אין כל עילה נגדן. מעבר לכך טענתן המרכזית של הנתבעות 2-3 היא שהעירייה לא הפרה כל חובה או הבטחה כלפי התובעת. העירייה פעלה לקידום התכנית, אך אין בעמדת העירייה כדי לכבול את שיקול דעת גופי התכנון להחליט בעניין התכנית שביקשה התובעת לקדם בהתאם לסמכויותיהם ולמומחיותם.

  5. בבקשות שלפניי טוענות הנתבעות שיש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן, שכן כאשר מדובר בחברה בערבון מוגבל, דוגמת התובעת, ברירת המחדל היא הפקדת ערובה, אלא אם הוכיחה התובעת כי מתקיימים בה אחד החריגים הקבועים בסעיף 353א. הנתבעת 1 טענה גם כי בכך שהתובעת וכן חברה המחזיקה ב- 50% ממניות התובעת הן חברות "מפרות חוק", בהתאם לסעיף 362א לחוק החברות, יש כדי להצביע על חשש כי התובעת לא תוכל לעמוד בתשלום ההוצאות, ככל שייפסקו. יצוין כי בהתאם לסעיף זה, חברה "מפרה" היא חברה שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים או שלא הגיש דוח שנתי. הנתבעת 1 הוסיפה, כי בהתאם לגרסת התובעת בכתב התביעה – מקורם של הכספים המושקעים במיזם מושא התובענה במשקיעים זרים, אשר הנתבעת 1 לא תוכל להיפרע מהם במקרה שייפסקו הוצאות. גם מטעם זה יש לחייבה בהפקדת ערובה.

  6. בתגובתה לבקשות טענה התובעת כי יש לדחות את הבקשות. לטענתה אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה ממספר טעמים: (1) לעמדתה היא זכאית לכל הפחות לפיצוי בהיקף של למעלה מ- 3 מיליון ₪, כשיפוי על הוצאות שהוציאה לשם עבודות התכנון במסגרת חוזה ההרשאה לתכנון. מסכום זה ניתן יהיה לקזז את ההוצאות, ככל שיוטלו עליה, ולכן יש בכך כדי להבטיח את תשלום ההוצאות; (2) מצבה הכלכלי של החברה התובעת תקין ויאפשר לה לשלם את ההוצאות. בעניין זה טוענת התובעת כי המדינה אישרה את יכולתה הכלכלית של התובעת במסגרת הבדיקות שערכה טרם החלטתה לתת לתובעת הרשאה לתכנון, במהלכן נדרשה התובעת להציג אישורים המצביעים על יכולתה הכלכלית. במסגרת הליכים אלו הציגה המשיבה אישור על אשראי בנקאי בסך 7 מיליון דולר העומד לזכות היזמים; (3) אין לטעמה ברישומה כ"חברה מפרת חוק" כדי להצביע על מצבה הכלכלי. מדובר ברישום עקב חובות אגרה בסכומים נמוכים, אשר בינתיים שולמו על ידי התובעת; (4) בעצם תשלום אגרת בית משפט בסך 250,000 ₪ ושכירת שירותי עו"ד יש כדי להצביע על יכולתה הכלכלית האיתנה של התובעת; (5) סיכויי התביעה הם טובים.

  7. בתשובתן לתגובה, טענו הנתבעות 2-3 כי סיכויי התביעה נגדן נמוכים. כמו כן הן טענו כי התובעת לא הוכיחה את מצבה הכספי, בשים לב לכך שלא צורף כל תצהיר בעניין זה או ראייה אחרת שמצביעה על מצבה הכלכלי של התובעת. המסמכים שאליהם מתייחסת התובעת כמוכיחים את מצבה הכלכלי כביכול, הם מלפני למעלה מעשור. לכן אין בהם כדי להצביע על המצב הכלכלי העדכני של התובעת. גם העובדה שהתובעת שילמה את אגרת בית המשפט אינה מוכיחה כי עומדים לרשותה סכומים נוספים, מעבר לסכומים אלו, לשם תשלום הוצאות. מעבר לכך, תשלום האגרה נעשה על ידי בעל מניות בתובעת ולא על ידי התובעת עצמה. הנתבעת 1 העלתה בתשובתה טענות דומות לאלו של הנתבעות 2-3. גם לטענתה לא הוצגו כל ראיות בנוגע למצב הכלכלי הנוכחי של התובעת ואין מקום להסתמך על מסמכים ובדיקות שנערכו לפני עשר שנים (בשנת 2005), שאינם רלוונטיים כיום. בנוסף טענה הנתבעת 1 כי העובדה שהתובעת וכן חברה המחזיקה בחלק ממניות רשומות כחברות "מפרות חוק" משמעותה כי ניתן להפעיל סנקציות ולהטיל עיצומים כספיים על כתפי התובעת. לכן הדבר רלוונטי לבקשה. גם הנתבעת 1 טענה שבעצם תשלום אגרת בית המשפט ושכירת עורכי הדין אין כדי להוכיח את מצבה הכלכלי של התובעת, כיוון שלא הוצג המקור הכספי לתשלומים אלו וכלל לא ברור אם הם מומנו מכספי החברה או בידי גורמים חיצוניים, אשר הנתבעת 1 לא תוכל להיפרע מהם. לגבי סיכויי התביעה טענה הנתבעת 1 כי מדובר בשיקול משני בלבד, וכי סיכויי ההליך אינם גבוהים.

  8. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא כי יש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בהתאם לסעיף 353א. בהתאם להלכה בעניין זה, חזקה היא כי כאשר עסקינן בחברה בערבון מוגבל יש לחייבה להפקיד ערובה, אלא אם התקיימה אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 353א, כלומר שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, או כי בית המשפט מצא שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה (ראו רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (13.7.2008); רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)). בהתאם לכך נקבע בעניין ל.נ הנדסה ממוחשבת שאופן הבדיקה ייערך באופן הבא: תחילה יש לבחון אם הוכיחה החברה את יכולת הכלכלית לשלם את הוצאות הנתבעות; לאחר מכן יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה אם לאו; לבסוף, ככל שנמצא כי יש מקום לחייב בהפקדת ערובה, יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת (ראו גם רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.2016)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ