נדבך לנדל"ן והשקעות ואח' נ' חב לבנין ולפתוח אילת בעמ ואח'

לפניי בקשה לתיקון טעות בפסק הדין מיום 13.12.2017, מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

1.הטעות הנטענת היא השמטה מקרית של ציון המועד לביצוע צו העשה שהוטל על הנתבעת 1 לרישום בית משותף ורישום זכויות החכירה של התובעים על יחידותיהם. המבקשים מבקשים לקבוע כי רישום הבית המשותף יושלם תוך שנה מיום מתן פסק הדין ורישום זכויות התובעים על יחידותיהם יושלם תוך חצי שנה ממועד רישום בית משותף.

2.נתבעת 1 מתנגדת לבקשה, בנימוק כי "הטעות" אותה מבקשים התובעים לתקן היא תיקון מהותי היורד לשורשו של ההליך ושמקורו בסעד הנדרש בתביעה. את העובדה שבפסק הדין לא נקבע סד זמנים לביצוע הרישום רואה הנתבעת 1 כדחייה של הסעד שהתבקש בדבר ביצוע הרישום תוך שנה. הנתבעת 1 מציינת כי ביצוע הרישום יתבצע תוך זמן סביר, בהתחשב במורכבות הליך הרישום ובריבוי רוכשי היחידות בנכס.

3.נתבעת 2 -5 הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

4.על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, בית המשפט מוסמך לתקן טעות בפסק הדין, הנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט שמגר בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 [1978]:

"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטות כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים את תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל".

בענייננו, אכן הושמטה מפסק הדין, בשל היסח הדעת, הוראה בדבר קציבת המועד לביצוע הרישום, דבר שלא הייתה למעשה מחלוקת אמיתית לגביו. תיקון הטעות והוספת הוראה בעניין קציבת המועד יביאו לידי ביטוי נכון את כוונת בית המשפט, לקצוב את המועד בהתאם לעמדת הנתבעת 1 עצמה. לא מצאתי באסמכתאות אליהן הפנתה הנתבעת 1 כדי לשנות ממסקנתי זו.

5.בכתב התביעה עתרו התובעים להטיל על הנתבעת 1 לרשום את הבית המשותף תוך שנה מהשלמת הפרצלציה ולרשום את זכויות התובעים על יחידותיהם תוך חצי שנה לאחר מכן.

בפסק הדין (סעיף 28) עמדתי על כך שבכתב התביעה עתרו התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעת 1 לרשום את המבנה המשולב כבית משותף תוך שנה מסיום הליכי הפרצלציה, ולרשום בפנקס הבתים המשותפים את זכויות החכירה לדורות של התובעים ביחידות שרכשו. ציינתי כי בעת הגשת התביעה בדצמבר 2012 טרם הסתיימו הליכי הפרצלציה של המגרש ולכן לא ניתן היה לבצע בפועל את הרישום כבית משותף, אולם לבינתיים ההליכים הושלמו והמגרש עליו בנוי המבנה המשולב נרשם כחלקה נפרדת. ציינתי גם כי סעד זה, בעיקרו, אינו שנוי עוד במחלוקת תוך הפנייה להודעת הנתבעת 1 מיום 9.11.2015 (סעיף 29 לפסק הדין). באותה הודעה/בקשה, ביקשה נתבעת 1 להאריך את המועד לביצוע רישום הבית כבית משותף כך שהוא ייעשה בתוך 12 חודש למן המועד בו יינתן פסק דין חלוט בתובענה.