ת"א 26619-03-13 חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח'

בקשת הנתבעים (בקשה 78) להורות לתובעת ליתן תצהיר גילוי מסמכים תקין ובהתאם להוראות כל דין.

1.סמוך לראשית ספטמבר 2015 מסרה התובעת לנתבעים תצהיר גילוי מסמכים מטעמה המונה 262 פריטים, תוך שהמסמכים עצמם הועמדו לעיון הנתבעים באמצעים דיגיטליים. לטענת הנתבעים, מדובר ב-42,657 מסמכים ב-481 תיקיות ממוחשבות.

בדיון מיום 15.10.15 הבהיר ב"כ התובעת כי גילוי המסמכים כלל, למעשה, גם מסמכים שאינם בהכרח רלבנטיים. מדובר במסמכים שהתקבלו אצל התובעת מהפרקליטות ומהרשות לניירות ערך, מתיק פלילי שהתנהל נגד בכירי התובעת. ב"כ התובעת ציין כי התובעת לא סרקה את המסמכים אחד לאחד על מנת לבחון את הרלבנטיות של כל מסמך בודד, אלא העבירה אותם לנתבעים כמקשה אחת, נוכח הרלבנטיות שלהם כמכלול.

2.לטענת הנתבעים, בכך הפרה התובעת את חובתה ליתן תצהיר גילוי מסמכים הכולל אך מסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בתובענה. לטענתם, העברת המסמכים בידי התובעת ללא סינון מצדה מכביד עליהם במידה בלתי סבירה (להערכתם, סינון המסמכים יצריך כ-3,500 שעות עבודה).

3.לטענת התובעת, אין מקום לטרוניה כלפיה. מדובר בגילוי מסמכים שנעשה בתום לב ובשקיפות מלאה על מנת לאפשר לנתבעים לבדוק ולבחון בעצמם חומר שנמצא אצל התובעת, וכך לאתר בצורה מיטבית את המסמכים הנחוצים להם לצורך ההליך. הדבר נעשה בתום לב ומתוך הגינות, על מנת לגלות ולא על מנת להסתיר. התובעת מדגישה כי אין מדובר במקרה בו צד להליך "מטביע" מסמך רלבנטי בין מסמכים שאינם רלבנטיים על מנת להטעות ולהקשות על הצד שכנגד, אלא להיפך. מדובר בגילוי נרחב כשנועד כדי לאפשר איתור מיטבי. בהקשר זה, מציינת התובעת כי האופן בו הועמדו המסמכים לעיון, במקרים רבים בהעתקה ישירה ממדיה מגנטית, מאפשר לנתבעים חיפוש יעיל באמצעים אלקטרוניים במסמכים, כך שאין מקום לטענות הנתבעים.

4.בתשובתה מתייחסת התובעת פרטנית לשלושה מקבצי מסמכים המופיעים בפריטים 203-209 ו-257-258, וכן מספר תתי סעיפים בסעיפים 73-76 לתצהיר גילוי המסמכים.

א.בהתייחס לסעיפים 257-258 לתצהיר גילוי מסמכים, צוין כי מדובר בחומר מהרשויות החוקרות, מהפרקליטות ומן הרשות לניירות ערך, אשר התקבל אצל התובעת במדיה דיגיטלית. מדובר בכ31,000 מסמכים דיגיטליים (מתוך כ 42,000 מסמכים שנכללו בגילוי). לדברי ב"כ התובעת, החומר שהתקבל הועבר לנתבעים כמות שהוא, למעט מסמכים בודדים שהפרקליטות הורתה להימנע מלהעבירם. החומר הועבר כמות שהוא גם במובן זה שגם אינדקסים שהתקבלו מהרשויות החוקרות בארגון המסמכים ב"עץ תיקיות", הועבר כמות שהוא על מנת לאפשר חיפוש יעיל תוך שימוש באינדקסים, שאלמלא העברת עץ התיקיות ללא שינוי, לא היה מתאפשר.

ב.קבצי מחשב משרת הקבצים של חפציבה – מדובר בתוכן הדיסקים הקשיחים שבשרת הקבצים שהיה בחפציבה עובר לקריסתה, ואשר הועתק בידי חוקרי מחשב בעת שכונס הנכסים הרשמי תפס שליטה על משרדי התובעת. צוין כי צוות של המנהל המיוחד של התובעת עבר על הקבצים, ומתוך כ-75,000 קבצי משתמשים שנכללו בחומר, סוננו 582 קבצים, אשר נראו כרלבנטיים, והם אשר הועברו.

ג.הודעות דוא"ל – בין המסמכים שהתקבלו משרת הקבצים כאמור בסעיף קטן ב' לעיל, היו שני קבצים שלפי שמם שימשו את שרת הדוא"ל של קבוצת חפציבה. המנהל המיוחד ביצע, באמצעות אנשי מקצוע, תהליך לשחזור הודעות הדוא"ל בטכניקה של שחזור בסיסי ואף בטכניקה של הצגת הודעות הדוא"ל כקבצים נפרדים. מתוך הודעות אלו, נכללו בגילוי המסמכים קבצי דוא"ל ששוחזרו שחזור בסיסי של גורמים שנראים רלבנטיים להליך וכן הודעות דוא"ל שונות שהוצגו כקבצים נפרדים. התובעת מציינת כי מבין הודעות הדוא"ל נמחקו הודעות שהיו בעליל אישיות ולא רלבנטיות. בדיון שהתקיים לפניי ביום 23.2.16, הבהיר ב"כ התובעת כי מדובר בתיקיות דוא"ל שעל פי שמן היה ברור לתובעת שהן פרטיות. נוכח כך, נמנעה התובעת עצמה מלעיין בתיקיות, ובהתאם אף נמנעה מהעברתן לנתבעים מחוסר רלבנטיות. הפרטיות שבהודעות אלו הביאה, למעשה, את התובעת שלא לנהוג בתיקיות אלו בטכניקת הגילוי הרחב שבחרה היא לגבי מסמכים אחרים, כדי לא לפגוע בפרטיות שלא לצורך.