רקע ועיקר הטענות
התובע 1 ("דורון") והתובעת 2 ("אילנית", וביחד "התובעים") התקשרו ביום 21.6.09 עם הנתבעים 7 ("דוד") ו-8 ("פנינה", וביחד "נגר") בהסכם ("ההסכם") שבו הם רכשו מנגר את הזכויות במשק 157 במושב גורן (בהתאמה, "המשק" ו"המושב").
התובעים תיארו את התובענה כתובענת אכיפה, אולם כמסתבר מרשימת הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן דווקא סעד האכיפה כלפי נגר אינו נמנה עמם, מן הטעם שנגר לא כפרו בקיומו של ההסכם או בתוקפו ואף לא נקטו צעדים למניעת העברת הזכויות לתובעים. רשימת הסעדים שביקשו התובעים כללה אחד עשר סעדים הצהרתיים בנושאים שונים ובהם, והרשימה היא חלקית, הצהרה כי על הנתבע 4, מינהל מקרקעי ישראל ("המינהל") ועל הנתבעת 5 הסוכנות היהודית ("הסוכנות") לרשום ברישומיהם את התובעים כבעלי זכויות במשק; הצהרה כי על הנתבעת 1, גורן מושב עובדים והתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ("האגודה") לחתום על כל מסמך הדרוש לתובעים לשם רישום הזכויות במשק ולהקצות להם כל זכות ומשאב המגיע לבעל זכויות בנחלה; הצהרה כי על המינהל, הסוכנות והאגודה להקנות לתובעים זכויות בשטח של שלושים דונם בהתאם לשטח הנחלה ועל פי תקן הנחלות; ועוד כיוצא באלה. במהלך הדיון, משנוכחתי שבירור חלק התובענה המופנה נגד המינהל, הסוכנות והנתבע 6 ("משרד החקלאות") אינו חיוני ואף מכביד על בירור התובענה נגד הנתבעים האחרים, הוריתי ביום 14.7.13 על פיצול הדיון תוך שאני מותיר את המשך בירור התובענה נגד האגודה, נגד נגר ונגד הנתבע 2 ("עמוס"), הנתבע 3 ("סיני", וביחד "כהן") והנתבע 9 ("עמוס נגר"). כפועל יוצא מכך עוסק פסק דין זה רק בסעדים ההצהרתיים שהתבקשו נגד נתבעים אלה, ומסקנתי היא שהתובעים זכאים רק למקצתם, היינו לסעדים שהתבקשו נגד האגודה, ואינם זכאים לסעדים שהתבקשו נגד נגר, עמוס נגר, וכהן, שכן הגעתי למסקנה שההסכם אינו מקנה להם את הזכות שהם טענו לה ושמכוחה הם עתרו לסעדים ההצהרתיים נגד נתבעים אלה.
נגר נמנים עם מייסדי המושב, ובזמן הרלוונטי הם היו בעלי הזכויות במשק, ועמוס נגר הוא בנם. גם דורון הוא בן למשפחה הנמנית עם מייסדי המושב, ואילנית היא בת זוגו.
ביום 21.6.09 התקשרו נגר בהסכם שבו הם מכרו לתובעים את המשק, ובאותו יום נחתם גם נספח להסכם ("הנספח"), ועיקר המחלוקת בתיק זה היא היקף הזכויות שהתובעים רכשו מנגר על פי ההסכם והנספח. בקליפת אגוז, התובעים טוענים שההסכם הקנה להם – בנוסף לזכויות במשק – גם את הזכות למשק נוסף (נחלה נוספת) במושב. טענה זו של התובעים שנויה במחלוקת, הן מצד האגודה והן מצד כהן. הבסיס לעמדת האגודה וכהן הוא טענתם, אשר נתמכה גם בעמדת נגר, בשנת 2006 מכר עמוס נגר לכהן את הזכות למשק שני ולכן, כאשר התקשרו התובעים בהסכם עם נגר, הזכות לנחלה נוספת כבר לא נכללה בזכויות שנגר יכלו להעביר לתובעים. כמסתבר, לאחר חתימת ההסכם נגר קיבלו את התמורה שנקבעה בו (גם אם לא במלואה, כפי שהתברר במהלך המשפט) והם איבדו עניין בנושא. משום כך העימות בנוגע להיקף הזכויות הוא בין התובעים מחד גיסא וכהן מאידך גיסא, כשמעורבות האגודה נראית כתוצאת מאבקי כוחות פנימיים באגודה, אשר כשלעצמם אינם רלוונטיים להכרעה בשאלת מהות והיקף הזכויות שרכשו התובעים על פי ההסכם.
על כל פנים, ומשנגר לא כפרו בקיומו ובתוקפו של ההסכם, מתעוררת מאליה השאלה מה צורך היה בהליך משפטי על מנת לאכוף אותו. התשובה מצויה דווקא בעמדת האגודה, אשר התבקשה לאשר את העברת הזכויות במשק לתובעים, והתנתה זאת בכך שהתובעים יאשרו שהם מוותרים על הזכות למשק שני. התובעים סירבו, ומשהתמידה האגודה בעמדתה הם הגישו את התובענה ויחד עמה גם בקשה לסעדים זמניים (בקשה מס' 1), שנדחתה בהחלטה מיום 11.9.11 על רקע העובדה שהתובעים לא גילו את קיומו ותוכנו של הנספח. כאן המקום לציין שהמינהל, הסוכנות ומשרד החקלאות צורפו כנתבעים מכיוון שהאגודה סירבה לרשום את העברת הזכויות במשק לתובעים, וכל עוד היא התמידה בעמדתה לא יכלו התובעים לזכות בהכרת הגופים שהוזכרו לעיל (המינהל, הסוכנות ומשרד החקלאות) כבעלי הזכויות במשק, על כל המשתמע מכך לעניין זכויות נלוות של בעלי משק חקלאי (מכסות ייצור וכיוצא באלה).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.