ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
2653-04-15
02/09/2016
|
בפני השופט:
עידו כפכפי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. רחלי שיר בנימיני
2. צבי יהודה בנימיני
|
נתבעת:
ש.י. שפץ וקנין קבלני בנין בע"מ
|
| החלטה |
1.הנתבעת הגישה בקשה למתן הוראות ובה מבקשת לחייב את התובעים לאפשר לה לבצע תיקונים בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. לאחר שניתנה לצדדים הזכות להשלים טיעונים בכתב לא מצאתי, מטעמים דיוניים ומהותיים, להיעתר לבקשה.
2.בע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1 (2003), פסקה 17 נקבע:
"הנה-כי-כן, השאלה מתי זכאי הקבלן לתקן בעצמו את הליקויים (או ליתר דיוק, מתי זכאי הוא לשלם רק את העלות שהיה עולה לו התיקון), איננה שאלה שיש לה תשובה חד-משמעית. הכול תלוי בנסיבות המקרה. כך למשל נפסק שכאשר בעל דירה מסרב לאפשר לקבלן לתקן, הפיצוי יחושב על-פי עלות התיקון לקבלן (ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ [3]. המלומד איל זמיר עמד לאחרונה בהרחבה על סוגיית תיקון אי-ההתאמה במכר דירות ובסוגיית הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בספרו "חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973" פירוש לחוקי החוזים [4], בעמ' 579 ואילך. ככלל, כך מציין המחבר, הקונה אינו חייב לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה, ולמוכר אין זכות לתקנה. על-פי רוב, בידי הקבלן יכולת לתקן את אי-ההתאמה בעלות נמוכה יותר מאשר קבלן שהוזמן במיוחד לביצוע התיקון, משום שהוא מכיר את המלאכה שביצע, ובידו להוזיל את התיקון על-ידי ביצוע מרוכז של תיקונים בדירות אחדות באותו אתר. תיקון עצמי בידי המוכר חוסך לו לשאת במרכיב הרווח של קבלן אחר שיבצע את התיקון. על-פי רוב, תיקון הפגמים בידי חברת הבנייה הוא גם פתרון עדיף לקונה, על-כן נקבע הנטל לאפשר למוכר לתקן את אי-ההתאמה בטרם יזכה את הקונה בתרופות אחרות, ואולם על-אף השיקולים שבגללם תיקון אי-ההתאמה בידי מוכר הדירה הוא בדרך-כלל הפתרון ההוגן והיעיל לאי-ההתאמה, ישנם מקרים שבהם פתרון זה איננו בא בחשבון, או שאין בו כדי לענות במידה מספקת על צורכי הקונה. המחבר עומד על פסקי-דין שונים בסוגיה אם ועד מתי על הקונה לשוב ולתת לקבלן הזדמנויות נוספות לתיקון אי-התאמה, לאחר שניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את אי-ההתאמה, והוא לא ניצל אותה, או שניסה לתקן, והדבר לא עלה בידו. לדעת המחבר, אם לפני הגשת התביעה נתן הקונה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי-ההתאמה, אין לדרוש ממנו מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי. דברים אלה מקובלים עליי."
(ראה גם ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, 28.2.05, שם הופחתו הפיצויים בשליש לתובעים שהגישו תביעה במהלך שנת הבדק). לטעמי מההלכות הנ"ל עולה כי קבלן אינו זכאי כנתבע לסעד של ביצוע תיקונים בעין חלף פיצוי כספי בגין ליקויים שנמצאו ולכל היותר זכאי להפחתה מהתשלום לעלות עבורו. היקף ההפחתה תלויה בנסיבות המקרה.
3.גם מטעמים דיוניים אין להעיתר לבקשה. למעשה לצורך הכרעה בבקשת ביניים מעין זו יש לנהל "משפט זוטא" בשאלת הזכות לבצע תיקונים. מחלוקת עובדתית זו לרוב מהווה את ליבו של הסכסוך בתיקים מעין אלו ואין כל הצדקה להפריד את הדיון לשלבי ביניים כאמור.
על כן הבקשה לחייב את התובעים לאפשר ביצוע תיקונים נדחית תוך שלנתבעת אפשרות להוכיח מה עלות ביצוע התיקונים לקבלן ויכולה לנסות לשכנע כי לכל היותר זכאים התובעים לפיצוי בעלות זו.
4.הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים:
התובעים יגיש עד ליום 14.10.16;
הנתבעת עד ליום 15.12.16;
כל התצהירים יועברו עם העתקים ישירות לצד שכנגד.
כל צד יצרף לתצהיריו את כל המוצגים אשר בכוונתו להגיש באמצעות עדיו.