ת"א
בית משפט השלום עפולה
|
26158-05-12
20/02/2016
|
בפני השופטת:
תמר נסים שי
|
| - נגד - |
תובעים:
עמרם מינצברג
עו"ד בת אל בני
|
נתבעים:
ראובן שדה
עו"ד מרואן מויס
|
| פסק דין |
עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית שביסודה שיקים על סך כולל של 100,000 ₪, משוכים מחשבונו של הנתבע ומוחזקים בידי התובע, אשר עותר לפירעונם בהליך זה.
טענות התובע
התובע מחזיק ב – 10 שיקים ערוכים מחשבונו של הנתבע, לזמני פירעון החל מיום 22.5.08 ובכל 22 לחודש שלאחר מכן (למעט 22.7), עד לחודש מרץ 2009 (כולל).
התובע טוען, כי הציג לפירעון את שיק מספר 0080 ז.פ. 22.5.08 אך השיק חולל. משחולל השיק הראשון, צפויים אף יתר השיקים לחזור וחילולם הינו בגדר הפרה צפויה.
התובע פנה לנתבע ודרש את פירעון השיקים לידיו, אך ללא הועיל.
נטען, כי הנתבע חייב לשלם לתובע את סכום השיקים על פי כל דין ובכלל זה דיני השטרות, דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
טענות הנתבע
הנתבע מצדו מבקש לדחות את התביעה כנגדו, בין היתר מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, העדר יריבות, קיומו של פסק בוררות קודם בין הצדדים ומעשה בית דין.
לדבריו, השיקים שביסוד התביעה הינם חלק מתוך 12 שיקים שמשך ומסר בשנת 2008 לאדם דתי אלמוני, אשר הופנה לנתבע על ידי מכר שלו. אותו אדם, אשר הגיע למקום עסקו של הנתבע בצפת, דיבר על ליבו של הנתבע שירתם לממן במימון ביניים (חלקי) הקמת בית כנסת בירושלים, תוך שהוא מבטיח כי לאחר ההקמה יושב לנתבע מלוא כספו.
הנתבע, שסבר כי הוא "עושה מצווה", מסייע להקמת בית כנסת ובסופו של יום יושב לו כספו, מסר לאותו אדם 12 שיקים ע"ס 10,000 ₪ כל אחד, ולמיטב זכרונו שיק אחד או שניים מאותה סדרה אף נפרע.