ת"א 26072-03-14 בעל הנס נ' גרינטק מדיה שיווק (2003) בע"מ ואח'

1.המשיב הוא המפיק והבעלים של מלוא הזכויות בתקליט (דיסק שמע) "אדון הסליחות" לרבות ברצועות השמע והעטיפה.

2.ביום 18.10.10 נכרת הסכם בין המשיב לבין המבקשת, לשיווק התקליט למשך שנתיים עד לחודש אוגוסט 2012 (להלן: "הסכם השיווק").

3.בכתב התביעה נטען, כי למרות סיומו של הסכם השיווק וחרף המצגים שהוצגו למשיב, ממשיכה המבקשת לייצר ולמכור את התקליט באתר האינטרנט מטעמה. לפיכך עתר המשיב בתביעה שהגיש למתן צווי מניעה ועשה, מתן חשבונות ותשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪.

4.המבקשת הגישה בקשה לעיכוב הליכים בשל תניית הבוררות הכלולה בהסכם. הבקשה נסמכת על סעיף טו' להסכם בו נאמר: "בחתימה על הסכם זה מסכימים הצדדים כי במקרה של חילוקי דעות, הבורר יהיה הרב יהודה סילמן שליט"א מרח' אברהם אשל בני ברק".

לדברי המבקשת, בהתאם למוסכם ובהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968, יש לקיים את רצון הצדדים ולהורות על עיכוב ההליכים והעברתם לבוררות.

5.הבקשה נדונה תחילה בפני כב' הרשמת יעקובוביץ, אשר הורתה על קבלת תגובה ותשובה לבקשה.

בתגובה לבקשה טען המשיב טענות הנוגעות לעיתוי הגשת הבקשה, טרם הגשת כתב הגנה, שאינן רלבנטיות עוד לענייננו. כן טען, כי עניינה של התביעה במספר עילות תביעה, אשר העיקרית שביניהם היא הפרת זכויות יוצרים של המשיב והיצירות המצויות בתקליט. לדברי המשיב, הסעיף בהסכם אליו מפנה המבקשת באופן לקוני, הינו בקשר לחילוקי דעות בנוגע להסכם זה בלבד - חוזה אחיד אשר נוסח על ידי המבקשת או מי מהנתבעים - ולכן "אין ואי אפשר לראות בו כחוזה המכיל תניית בוררות בנוגע לעילות תביעה שאינן קשורות בהסכם ו/או הנובעות ממנו".

6.בתשובת המבקשת נטען, כי המשיב מסתמך בתביעתו על קשר שנכרת בינו ובין המבקשת באמצעות הסכם, המכיל תניית בוררות. תביעתו של המשיב אינה מכילה דרישה להצהרת בטלותו של ההסכם או להצהרה כי תוקפו פג, ולכן אין מחלוקת כי כל התביעה היא תולדה של ההסכם שבין הצדדים ו/או הנסוב ממנו.