אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דניאל פז השקעות בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ

דניאל פז השקעות בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ

תאריך פרסום : 09/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
2549-06-15
05/07/2017
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
התובעת :
דניאל פז השקעות בע"מ
עו"ד גיתית קוזנסקי
עו"ד אביתר שומר
הנתבעת:
חברת דואר ישראל בע"מ
עו"ד עמוס חריף
פסק דין
 

בפניי תביעה כספית על סך 90,008 ש"ח, בגין דמי שכירות ועלויות השבת המושכר לקדמותו.

רקע

1.הנתבעת, חברת דואר ישראל בע"מ, שכרה במשך מספר שנים את קומת הקרקע במבנה ברחוב אליהו איתן 9 בראשון לציון ("המושכר") מידי הבעלים של הנכס, מר עודד מריאן ("הבעלים"). המושכר שימש את הנתבעת כמרכז לוגיסטי של מוקד שליחים. בשלב מסוים החליטה הנתבעת שלא לחדש את הסכם השכירות, והוסכם בינה לבין הבעלים כי השכירות תסתיים ביום 30.4.2014. במקביל, חתמו הבעלים והתובעת על הסכם שכירות ארוך טווח, במסגרתו הושכר המבנה, לרבות שטח המושכר, לתובעת.

2.בשלב מסוים נוכחה הנתבעת לדעת, כי בניגוד לסברתה המקורית היא לא תוכל לעבור למשכנה החדש בסוף אפריל 2014, ולפיכך היא פנתה לתובעת בבקשה לשכור ממנה את המושכר בשכירות משנה לתקופה של שישה חודשים. התובעת הסכימה, בתמורה לדמי שכירות בסך 60,000 ש"ח לחודש בתוספת מע"מ והצמדה למדד, סכום העומד לטענת הנתבעת על למעלה מפי שניים מהסכום ששילמה לבעלים. הצדדים חתמו על הסכם שכירות רק ביום 28.10.2014, אולם אין חולק כי ההסכם מתייחס לתקופה שהחל מיום 1.5.2014, ועד סוף אוקטובר 2014. בהסכם נקבע, כי התובעת רשאית לבצע שיפוצים בקומות א' ו-ב' של המבנה, וכן בחזיתות הבניין. לקראת תום התקופה, הסכימו הצדדים על הארכת השכירות לתקופה של חודשיים נוספים, היינו עד סוף דצמבר 2014.

3.במועד מסוים בחודש נובמבר 2014 החלה התובעת לבצע עבודה של החלקת בטון בקומת הקרקע של המבנה, היינו בתוך המושכר. לטענת הנתבעת, בעקבות ביצוע העבודה הצטמצמה מאוד היכולת שלה להשתמש במושכר, כך שהחל מיום 10.11.2014 היא הייתה יכולה להשתמש רק בכ-30 מ"ר מתוך שטח המושכר, העומד על כ-350 מ"ר. ביום 2.12.2014, חודש לפני תום תקופת השכירות, עזבה הנתבעת את המושכר. ביום 25.12.2014 נערך בין הצדדים פרוטוקול מסירה.

4.ביום 18.3.2015 פנתה התובעת, באמצעות באת כוחה, לנתבעת בדרישה לתשלום סך של כ-90,000 ש"ח בגין הפרשי דמי שכירות ועלויות תיקון המושכר. במכתבה מיום 28.5.2015 דחתה הנתבעת דרישה זו. משכך, הגישה התובעת את התביעה הנוכחית.

התביעה ותמצית טענות הצדדים

5.בכתב התביעה טוענת התובעת כי הנתבעת חייבת לה סך של 90,008 ש"ח, וזאת לפי הפירוט הבא: סך של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין חלק מדמי השכירות עבור חודש דצמבר 2014, שלא שולמו; סך של 1,738 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הצמדה של דמי השכירות; סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עלויות תיקונים שבוצעו במושכר; וסך של 4,540 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עלות תיקון שער החניה של הנכס, אשר נהרס על ידי הנתבעת.

6.התובעת מאשרת כי היא נכנסה למושכר לביצוע עבודת החלקה של הרצפה, אולם לטענתה הדבר נעשה בהסכמתו של מר גדי כרמלי, שהיה בתקופה הרלוונטית מנהל נכסים וממלא מקום סמנכ"ל לוגיסטיקה בנתבעת. ההסכמה ניתנה לאחר שהתובעת הבהירה כי לא תוכל להסכים להארכה נוספת של הסכם השכירות לחודשים נובמבר ודצמבר 2014, בלא שתוכל לבצע במהלכם עבודות במושכר. עוד טוענת התובעת, כי מר כרמלי הסכים לשלם לה סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור תיקונים שהיה צורך לבצע במושכר וסך של 4,540 ש"ח בתוספת מע"מ עבור תיקון השער. לטענת התובעת, מדובר בפשרה, שכן עלות התיקונים הייתה גבוהה יותר.

7.בכתב ההגנה לא חלקה הנתבעת על כך שלא שילמה סכום של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ מדמי השכירות המוסכמים. עוד אישרה הנתבעת, כי התובעת זכאית להפרשי הצמדה, אולם אלו עומדים לטענתה על סך 1,114 ש"ח כולל מע"מ (יוער כבר עתה כי בסיכומיה ניאותה התובעת לקבל את תחשיב הנתבעת בעניין זה). אולם, לטענת הנתבעת היא קיזזה את יתרת דמי השכירות בסך 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ נוכח דחיקתה מהמושכר החל מחודש נובמבר 2014, עד כדי יציאתה ממנו לחלוטין בתחילת דצמבר 2014. הנתבעת טוענת, כי בכך שהסתפקה בקיזוז סכום זה היא נהגה לפנים משורת הדין, שכן למעשה כבר מיום 10.11.2014 היא הייתה יכולה להשתמש רק ב-8% משטח המושכר, ובחודש דצמבר 2014 כלל לא הייתה בו, כך שדמי השכירות שהיה עליה לשלם נמוכים בהרבה.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי עומדות לה שתי טענות קיזוז נוספות: סך של 8,300 ש"ח בגין נשיאה בחיובי חשמל שנוצרו כתוצאה מהשיפוצים שעשתה התובעת בנכס (אעיר כבר עתה, כי בסיכומיה הסכימה הנתבעת להעמיד סכום זה על סך של 6,242 ש"ח); וסך של 24,000 ש"ח בגין ציוד שהושאר בנכס לשימושה של התובעת.

8.הנתבעת מכחישה את טענת התובעת, כי היא צריכה לשלם סכומים כלשהם בגין עלויות תיקון המושכר או השער. לטענתה, היא לא התחייבה לשלם את הסכומים הנטענים על ידי התובעת, והיא החזירה את המושכר במצב בו היא קיבלה אותו, למעט בלאי סביר. עוד טוענת הנתבעת, כי השער לא נפגע על ידה ולפיכך היא אינה אחראית לשאת בעלויות תיקונו. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את עלויות התיקון, ולא פנתה אליה מבעוד מועד בדרישה לבצע תיקונים.

9.במסגרת ההליך, הוגשו מטעם התובעת תצהיר עדות ראשית על ידי מר אליהו יוסף, הבעלים של התובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי גב' שירית עמוס, מנהלת מדור עסקי באגף לוגיסטיקה בנתבעת, ועל ידי מר אריה זיידה, מנהל תחום תכנון לוגיסטי, תשתיות ותחבורה של דואר שליחים בנתבעת. בנוסף, העיד במסגרת ההליך גם מר גדי כרמלי, שזומן לעדות על ידי התובעת. ניסיונותיי להביא את הצדדים להסכמות לא עלו יפה, ולפיכך יש להכריע במחלוקות בין הצדדים.

דיון והכרעה

10.השאלות שיש להכריע בהן הן, בעיקרן, שלוש: האחת, האם יש לקבל את טענת הנתבעת כי היא אינה חייבת לשלם את מלוא דמי השכירות בשל כך שהיא נדחקה מהמושכר בגין העבודות שבוצעו על ידי התובעת; השנייה, האם יש לקבל את טענת התובעת כי על הנתבעת לפצותה בגין עלויות תיקון המושכר והשער; השלישית, האם יש לקבל את טענות הקיזוז של הנתבעת בגין חיובי החשמל והציוד שנשאר במושכר.

נדון בשאלות אלו אחת לאחת.

הפחתת דמי השכירות בגין העבודות שביצעה התובעת במושכר

11.אין מחלוקת שבחודש נובמבר 2014 ביצעה התובעת עבודת החלקת בטון במושכר. לטענת הנתבעת, בעקבות עבודה זו הצטמצם השטח שעמד לרשותה לכ-30 מ"ר, מתוך שטח של כ-350 מ"ר, וכי עקב כך היא העבירה את עבודת מוקד השליחים שלה למבנה סמוך, תוך שבמושכר נשארו משרדים בלבד, ובתחילת דצמבר 2014 אף עזבה לחלוטין את המושכר. בקדם המשפט שהתקיים ביום 30.3.2016 הודה מר יוסף, כי היקף השימוש במושכר היה כנטען על ידי הנתבעת, אך טען כי הדבר נעשה בהסכמתו של מר כרמלי. בקדם משפט נוסף שהתקיים ביום 26.12.2016 שינה מר יוסף מעט את גרסתו, וטען כי השטח שנותר לנתבעת היה גדול יותר, כ-80-70 מ"ר, וכי מצב זה נמשך רק כיום-יומיים, שלאחריו חזרה הנתבעת לעבוד בכל השטח. עוד טען מר יוסף, כי התובעת לא קיבלה כל התראה על כך שהעבודה שהיא מבצעת פוגעת בנתבעת במידה כזו שהיא אינה יכולה להשתמש בנכס באופן סביר. במסגרת דיון ההוכחות, טען מר יוסף כי החלקת הבטון נעשתה על שטח של 230 מטר במושכר, כאשר שאר 120 המטרים היו פנויים לשימוש הנתבעת, אף כי לדבריו ייתכן שהנתבעת אכן השתמשה רק בכ-30 מ"ר מתוך שטח זה (עמ' 12 לפרוטוקול). מר יוסף שב וטען כי לאחר מכן חזרה הנתבעת לעבוד בכל השטח, עד שהחליטה להתפנות בתחילת דצמבר (עמ' 10 לפרוטוקול).

12.כפי שצוין לעיל, מר כרמלי זומן לעדות על ידי התובעת. אפתח ואומר, כי עדותו של מר כרמלי הייתה מהימנה בעיניי, וניכר היה כי הוא מעיד לפי מיטב זיכרונו, ואינו נוטה לטובת אף אחד מהצדדים. מר כרמלי אישר כי כניסתה של התובעת למושכר לביצוע עבודת החלקת הבטון הייתה בהסכמתו (עמ' 16, שורות 23-20 לפרוטוקול):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ