ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
24640-04-13
25/05/2016
|
בפני השופטת:
עינב גולומב
|
- נגד - |
תובעת:
מגרסות יופי נוף בע"מ
|
נתבעת:
מועצה מקומית כפר כנא
|
פסק דין |
בפני תביעה שהגישה התובעת, חברה העוסקת בעבודות מחזור סביבתיות, כנגד הנתבעת, מועצה מקומית (להלן – הנתבעת או המועצה), לתשלום התמורה המגיעה לה בגין עבודה שביצעה. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. בקשת רשות להתגונן שהגיש הנתבעת התקבלה בהסכמה.
התביעה במקור הוגשה ע"ס 535,312.52 ₪. לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובעת סך של 429,000 ₪. נותרה מחלוקת ביחס לדרישת התובעת לתשלום סך של 100,920 ₪. כן טוענת התובעת כי היא זכאית לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית על כל סכום התביעה לרבות הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה, בסך של כ- 5,000 ₪.
הרקע העובדתי:
1.חלק גדול מהעובדות הנוגעות לעניין אינן שנויות במחלוקת, והן יפורטו להלן.
2.בשנת 2011 פרסמה המועצה מכרז לרכישת שירותי פינוי, טיפול ומחזור של ריכוזי פסולת במועצה המקומית כפר כנא (מס' 30/11).
3.התובעת זכתה במכרז, לאחר שהגישה הצעה לביצוע העבודות על סך 429,000 ₪ (כולל מע"מ).
4.עפ"י הוראות ההסכם שצורף למסמכי המכרז, תקופת ביצוע הפרויקט הינה 240 ימים. בסעיף 10 להסכם צויין כי המועצה תהיה רשאית לדרוש שינויים בהצעה שזכתה ו/או בהצעה הזוכה, וכי בגין שינויים לא מהותיים לא יהיה נותן השירות זכאי לתמורה. בסעיף 29 להסכם עוגנה אופציה לנתבעת להודיע על הגדלת היקף ההתקשרות במקרה של עדכון התקציב העומד לרשותה, ונקבע כי "הודעה על הגדלת היקף העבודה כאמור, שתהיה חתומה ע"י יו"ר הוועדה הממונה, גזבר העירייה והחשב המלווה". הסכם זה יכונה להלן – "ההסכם הבסיסי".
5. אין עוד חולק כי התובעת ביצעה את העבודה לפי ההסכם הבסיסי. יצויין כי במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה, ראתה המועצה לנכון לטעון בין היתר כי התובעת לא סיפקה שירותים בהתאם למוסכם. במהלך ההתדיינות בתביעה לגופה לא עמדה המועצה על טענה זו והיא נזנחה כליל.
6.ביום 2.8.12 העבירה התובעת למועצה מסמך הנושא את הכותרת: "הנדון: עבודות פינוי פסולת בניין במ.מ כפר כנא- תוספת למכרז מס' 30/11", ובו פירוט הצעה שדנה בביצוע עבודות נוספות לפינוי פסולת בתחום המועצה, בהיקף של 20 משאיות ובעבור סך 87,000 ₪ + מע"מ (להלן – "העבודה הנוספת"). עפ"י לשון המסמך, הצעה זו ניתנה "בהמשך לסיור המשותף שנערך". המסמך נשלח למר סאלח עבאס, מנהל מחלקת בריאות הסביבה במועצה (להלן מר עבאס). מהעדויות שנשמעו עולה כי מר עבאס הנ"ל היה מופקד מטעם המועצה על ביצוע בפועל של הפרוייקט; כך עולה מעדותו של מר יצחק אלימלך, מנהל התובעת (סעיף 9 לתצהירו; עמ' 7, ש' 8-11), והדבר מתיישב עם העובדה כי חתימתו של מר עבאס מתנוססת על צו התחלת העבודה שניתן לתובעת.
7.ביום 6.8.12 השיב מר עבאס לתובעת בהודעה בדואר אלקטרוני, בלשון הזו הלשון: "בוקר טוב, סליחה על האיחור, ההצעה מאושרת".
8.התובעת ביצעה את העבודה הנוספת בין התאריכים 28-30.8.12. כראיה לכך צירפה דף פירוט מאתר קליטה ומיון פסולת בטורעאן בו פירוט קליטה ושקילה של פסולת בניין שהתקבלה מכפר כנא בתאריכים אלו (נספח י' לתצהיר התובעת).
המחלוקת ותמצית טענות הצדדים:
9.כפי שצויין לעיל, התביעה במקור הוגשה בגין אי-תשלום מכלול התמורה עבור עבודת התובעת, הן העבודה לפי ההסכם הבסיסי והן העבודה הנוספת. לאחר הגשת התביעה, שילמה הנתבעת לתובעת עבור עבודתה בהיקף הקבוע בהסכם הבסיסי. נותרה מחלוקת הנוגעת בעיקרה לתשלום עבור העבודה הנוספת. כפי שיפורט להלן, מחלוקת זו מתמקדת בשאלת חוקיות ההסכמה לביצוע עבודה נוספת על-ידי התובעת, וכן לתוצאת אי-החוקיות (ככל שקיימת) במישור זכויות הצדדים.