ת"א 24432-09-11 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' לוי ואח'

1.זהו פסק דין ביחסים שבין הנתבע 1 (להלן – הנתבע) והצדדים השלישיים (הצד השלישי 1 הוא הבעלים של הצד השלישי 2; להלן שניהם יחד – חטואל). התובעת הגיעה להסכם גישור מול הנתבעים, וכן הנתבע הגיע להסכם מול הצדדים השלישיים 3 ו-4. הדיון שנותר הוא ביחסים שבין הנתבע ובין חטואל.

2.תחילתה של הפרשה היא בביטוח שהנפיקה התובעת למעון לחוסים ברחוב הרוקמים 3 בחולון (להלן – המעון). התובעת טענה, כי שעה שהתרחש אירוע הביטוח כפי שיופרט בהמשך, ומשהיא שילמה את תגמולי הביטוח למעון, זכאית היא להיפרע מהנתבעים בתביעת תחלוף.

3.בכתב התביעה נטען, כי בחודש אוגוסט 2006 ארעה שריפה במעון. לשם שיקום הנזקים במעון שכרה התובעת את שירותיו של הנתבע. הנתבע התקין, כך נטען, גופי תאורה של הנתבעת 2 (אשר בוטחה ע"י הנתבעת 3). ביום 24.03.2009 ארעה שריפה נוספת במעון. מוקד הדליקה היה במקלט המעון. מומחה שריפות קבע, כי הגורם לשריפה הוא כשל שהתחולל באחד מגופי התאורה, מתוצרת נתבעת 2. התובעת הגישה תביעת שיבוב, הן כנגד הנתבע 1, כמי שהתקין את גוף התאורה שכשל והן כנגד נתבעת 2, יצרנית גוף התאורה. התובעת טענה, כי אין לה את הידיעה מה הייתה הסיבה לשריפה וכי הנסיבות מתיישבות יותר עם המסקנה, כי מתקין גוף התאורה או מי שייצר את גוף התאורה, התרשל. לכן, הוגשה התביעה החילופית כנגד שני הגופים והתובעת השאירה לבית המשפט לקבוע, מי נושא בנטל האחריות.

4.הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו, וכן הודעה לצדדים השלישיים כמפורט לעיל. בכתב ההגנה נטען כי אין כל יריבות בין התובעת ובין הנתבע, וכן הוכחשו כל פרטי כתב התביעה. כמו כן נטען, כי האחריות על האירוע היא בגופי תאורה שיוצרו ע"י הנתבעת 2.

5.בהודעה לצד ג', ייחס הנתבע אחריות לחטואל. לטענת הנתבע, לשם ביצוע עבודות השיקום כפי שהתחייב הנתבע מול התובעת, שכר את שירותיו של חטואל, וזה ביצע במקום את עבודות החשמל. האחרון גם רכש, כך נטען, את גופי התאורה שהותקנו במקום, ושנטען על ידי התובעת – כגורמי הנזק במעון.

6.התובעת, הנתבעים וצדדי ג' 3 ו-4 (געש והפניקס) הגיעו להסכם גישור, שקיבל תוקף של פסק דין לפיו, מבלי שצד כלשהו יודה באחריות, ישלמו גם הנתבע וגם געש והפניקס לתובעת פיצוי וזאת, לסילוק המחלוקת שביניהם, כאשר ההודעה כנגד חטואל תמשיך להתברר, לאור העובדה שחטואל לא נטל חלק בגישור.

7.הנתבע טען, כי מששילם במסגרת הסכם הגישור סכום של 20,000 ₪ לתובעת, זכאי הוא לשיפוי מחטואל בגין תשלום זה, וזאת מכוח רשלנותו, וכן מכוח עשיית עושר ולא במשפט, שכן הוא שילם לחטואל את מלוא התמורה עבור עבודתו.

8.חטואל התכחש לחבותו וטען, כי כלל לא ביצע את עבודות החשמל במקום ולא רכש ולא התקין את גופי התאורה הנדונים במעון. חטואל טען, כי החשבונית שהוצגה על ידי הנתבע, שולח ההודעה כנגדו, כראייה על התשלום שקיבל עבור ההתקנה, היא קבלה מזויפת והוא אף הציג תלונה למשטרה שהגיש על כך.

9.הדיון בפני התמקד בשאלה אחת ויחידה, האם נכונה טענת הנתבע, כי חטואל ביצע עבודות החשמל במקום, שבמסגרתם רכש והתקין את גופי התאורה. הנתבע נחקר על תצהירו וכן, הביא עד מטעמו שתמך בגרסתו. בנוסף, הגיש חשבונית מס שקיבל מהחברה של חטואל, בתמורה לתשלום עבור עבודת החשמל הרלבנטית. חטואל הכחיש, כי ביצע את העבודות וטען, כי החשבונית מזויפת. חטואל ביסס טענת הזיוף על כך שהחורים העגולים בצד החשבונית, אינם תואמים את מיקום החורים מהעתק החשבונית שנשלחה אליו בתחילת ההליך, במסגרת ההליכים המקדמיים. בנוסף טען, כי יש שינוי בכיתוב האותיות מ' ו-ל' במילה חשמל ובנוסף טען, כי הנתבע ערך מחדש חשבונית אחרת שניתנה לו על ידי חטואל, המתייחסת לעבודה אחרת וזייף את הכיתוב "אקים חולון" בכותרת.