ת"א
בית משפט השלום רחובות
|
24422-05-14
18/06/2015
|
בפני הרשם:
איתי רגב
|
| - נגד - |
מבקשת:
לירון אלקים
|
משיב:
אריק לוי
|
| החלטה |
המבקשת עותרת להתיר לה להתנגד לביצוע שטר על סך 600,000 ₪ שהוגש על ידי המשיב לביצוע.
ההליכים נפתחו, מלכתחילה, על ידי המבקשת ועל ידי בעלה – אולם ההליכים כנגד הבעל, אהרון אלקים, עוכבו לאור צו כינוס נכסים שניתן בעניינו במסגרת הליכי פשיטת רגל בהם הוא מצוי. נקבע כי הצדדים יעדכנו את בית המשפט עד ליום 30.8.15.
בעניינה של המבקשת ניתנה תחילה החלטה על הארכת המועד להגשת ההתנגדות, וביום 26.5.15 התקיים בפני דיון בבקשתה להורות על ביטול עיקולים ובשאלת מתן הרשות להתנגד לביצוע השטר.
באשר לשאלת העיקולים – הרי שהצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה בדבר ביטול העיקולים. הצדדים חלוקים בשאלת ההוצאות בגין הליך ביטול העיקולים – שכן המבקשת טוענת שמלכתחילה לא היה מקום לבקשם, וכי הסיבה היחידה שהוסכם בגינה על ביטול העיקולים היא רצונו של המשיב להמנע מחקירה, אשר נדרשה בטרם החלטה בשאלה זו.
כן ביקשה המבקשת להורות כי כסף שנתפס במסגרת העיקולים יושב, לבא כוחה.
באשר להתנגדות עצמה העלתה המבקשת טענות בדבר נסיבות החתימה על השטר ועל הסכם ההלוואה אשר בקשר אליו ניתן השטר. המבקשת נחקרה על תצהירה וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.
דיון
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).