ת"א
בית משפט השלום עכו
|
24346-03-14
15/04/2015
|
בפני השופטת:
דנה עופר
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. ש. בלאל אלומניום ופרזול בע"מ
2. בילאל שחאדה
|
המשיב:
צפריר בן מלך
|
| החלטה |
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשים בהעדר התייצבות, ביום 8.2.15. בהתאם לפסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה, 99,071 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
2. לטענת המבקשים, לא התייצבו לדיון משום שלא קיבלו את הזימון.
לטענתם, אשתו של המבקש מס' 2, שכביכול קיבלה את ההזמנה, לא קיבלה דבר למעשה.
לטענת המבקשים, בפיהם הגנה טובה מפני התביעה, כפי שפורט בכתב הגנתם. לטענתם, לאחר ביטולו של פסק הדין יבקשו אף לתקן את כתב ההגנה, שכן כתב ההגנה שהוגש (ללא ייצוג משפטי) לא מיצה את טענותיהם. במיוחד טוען המבקש מס' 2, כי אין לו כל חבות אישית, וכי ההתקשרות שעומדת בבסיס התביעה הייתה בין החברה המבקשת מס' 1 לבין המשיב.
3. המשיב מתנגד לביטולו של פסק הדין. לטענתו, לכל אורך הדרך התקשה להמציא כתבי בי-דין למבקשים, ולכן בצע מסירה אישית של ההזמנה לדיון, לאשת המבקש מס' 2. האחרונה לא מסרה תצהיר מטעמה, והטענה כי היא לא קיבלה את ההזמנה אינה מגובה בדבר.
4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.
כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).
ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.
אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).