ת"א 24335-10-12 חדד נ' גפנר

1.התביעה שלפניי מקורה בבקשה לביצוע שטר בסכום נקוב של 172,286 ₪ שהגיש התובע ללשכת ההוצאה לפועל. המדובר בשטר חוב שנחתם על-ידי השוכר כבטוחה במסגרת חוזה שכירות של דירה ושנחתם על-ידי הנתבעים 2-1 כערבים לתשלום השטר על-ידי עושה השטר.

השתלשלות העובדות וההליכים

2.התובע הוא בנו ומיופה כוחו של אביו זאקי חדד, בעליה של דירה בת 6 חדרים ברחוב פטאל 42 בשכונת רמת שלמה בירושלים (להלן: הדירה).

3.ביום 15.6.10 נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת בין התובע לבין בני הזוג אריה ולאה יודלביץ (להלן: השוכרים) לתקופה קצובה של 12 חודשים מיום 1.8.10 עד ליום 31.7.11, ללא כל אופציה להארכת תקופת השכירות, כנגד דמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ (להלן: ההסכם). להבטחת התחייבויותיהם בהסכם הפקידו השוכרים בידי התובע שטר חוב, ללא סכום וללא מועד פרעון, חתום על ידי השוכר אריה יודלביץ וכן על-ידי הנתבעים 2-1 כערבים (להלן: הערבים). בנוסף הערבים חתמו על כתב ערבות להסכם שצורף לו, בו אישרו כי הם ערבים, ביחד ו/או לחוד, לכל התחייבויות השוכרים בהסכם וכי הם מתחייבים לפצות את בעל הבית בכל ההוצאות, הנזקים וההפסדים עקב אי מילוי תנאי כלשהו מתנאי ההסכם מצד השוכרים.

4.ביום 24.7.11, כשבוע לפני תום תקופת השכירות, הודיע התובע לשוכרים בכתב כי תוקפו של ההסכם עומד לפוג ביום 31.7.11 ועל כן עליהם לפנות הדירה ולהשיב החזקה בה במצבה כפי שהיה בעת החתימה על ההסכם. כן נדרשו השוכרים במכתב זה לפרוע את כל חובותיהם בגין חשמל, גז ועירייה, כמו גם חוב דמי שכירות בסך של 2,400 ₪. חרף האמור לא פינו השוכרים את הדירה במועד האמור ואף לא פרעו חובם. משכך ביום 10.8.11 שיגר התובע לשוכרים מכתב נוסף, בו דרש מהם לפנות הדירה לאלתר ולפרוע חובותיהם, בציינו כי אם לא יעשו כן ייאלץ לפנות לערכאות ולערבים, וכי בגין כל יום איחור עליהם לשלם סך של 400 ₪. משלא טרחו השוכרים להגיב גם למכתב זה פנה התובע ביום 30.8.11 לכל אחד מן הערבים ומכוח ערבותם דרש מהם לשלם לו חובות ופיגורים שצברו השוכרים בסך של 14,400 ₪ (לא כולל חובות לרשויות אם ישנם) נכון לאותו המועד. התובע ציין שאם לא ישולם הסכום האמור יאלץ לפנות להוצאה לפועל ולערכאות תוך חיוב הערבים בכל ההוצאות הנלוות הנוספות. אין חולק כי הערבים קיבלו מכתב זה, ואף שוחחו טלפונית עם התובע, אך לא טרחו להגיב, וממילא לא פנו לתובע ולא פרעו את חוב השוכרים (ראו: עדות הנתבע 1 בעמ' 16 ש' 25-5; ועדות הנתבע 2 בעמ' 18 ש' 5-3; עמ' 20 ש' 11-10, עמ' 21 ש' 13-12).

5.ביום 14.11.11 הגיש התובע תביעה לפינוי מושכר נגד השוכרים (תא"ח (שלום י-ם) 24124-11-11). בדיון שהתקיים ביום 14.2.12 ובהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה השוכרים יפנו את הדירה עד יום 2.7.12 כשהיא נקייה מכל אדם וחפץ, וכי עד מועד זה "יפעלו הצדדים בהתאם להסכם השכירות שנחתם ביניהם ושעמד בתוקף עד יום 31/7/2011". הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין (14.2.12, כבוד השופטת ת' בר-אשר צבן).

אוסיף כי לאחר מתן פסק הדין - ובשל פניית ב"כ התובע דאז, עו"ד יוסף כהן, אל השוכרים בדרישה לתשלום פיצוי בסך 400 ₪ ליום בגין האיחור בפינוי הדירה - הוגשה על-ידי השוכרים בקשה להבהרת פסק דין כך שיובהר כי קיום הסכם השכירות עד יום 2.7.12 כמוסכם לא יחייב את השוכרים בתשלום של 400 ₪ לכל יום איחור וכן בפיצויים מוסכמים, אלא בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך 6,000 ₪ לחודש. לאחר קבלת תגובת התובע ניתנה החלטה מיום 11.3.12 לפיה "כפי שהובהר לצדדים (בעל-פה), התביעה הנדונה הייתה תביעה לפינוי המושכר ובפסק הדין נקבע המועד לפינויו. כל מחלוקת כספית שבין הצדדים, ככל שישנה, מקומה בהליך אחר."

6.בהתאם למוסכם פינו השוכרים את הדירה ביום 2.7.12. כחודש לאחר מכן הגיש התובע את הבקשה לביצוע השטר נושא תביעה זו ללשכת ההוצאה לפועל. ודוק, הבקשה לביצוע השטר הוגשה הן נגד השוכרים הן נגד הערבים, וזאת לאחר שנשלחה התראה נוספת לשוכרים, החייבים העיקריים, עם העתק לערבים, אשר לא הובילה לפרעון החוב על ידם (ראו: סעיף 9 לתצהיר התובע ומכתבו של עו"ד יוסף כהן, ב"כ התובע אז, מיום 7.8.12 בו נזכרים מכתבים קודמים נוספים; וכן, סעיף 8 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, ורע"א 550/12 מודל הנדסה חברה לבניין בע"מ נ' שקד, סעיף 16(ב) לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר והאסמכתאות הנזכרות שם (21.7.2013)).

השטר הוגש לביצוע על סך של 172,286 ₪, סכום שהוסף על-ידי התובע בשטר החוב הריק החתום על-ידי השוכר והערבים בהתאם לסעיף 9 להסכם. סכום זה מורכב מן הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום 7.8.12: סך של 134,400 ₪ שהוא מכפלת סכום הפיצוי שנקבע בהסכם בשיעור 400 ₪ בגין כל יום איחור בפינוי הדירה, ב- 336 הימים שחלפו מתום תקופת השכירות המקורית (31.7.11) ועד פינוי הדירה בפועל על-ידי השוכרים (2.7.12); סך של 2,400 ₪ בגין יתרת חוב שכירות לחודש יולי 2011; סך של 10,000 ₪ שהוא הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם; סך של 15,650 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירה על-ידי השוכרים בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמו, שהכנתה הייתה כרוכה בעלות של 1,000 ₪ (ראו: מכתבו של עו"ד כהן הנ"ל)