1.לפניי בקשת יורשי התובע לביטול פסק הדין.
רקע
2.העובדות הצריכות לענייננו הן, בקליפת האגוז, כדלקמן:
2.1ביום 13.7.14 הגיש התובע לבית המשפט המחוזי תביעה זו לתשלום פיצויים בגין הפרה נטענת של שני הסכמים. הנתבעים טענו, בין היתר, להתיישנות, השתק שיפוטי וקיום הליך נוסף בבית הדין לעבודה.
2.2עם העברת התביעה לטיפולי מבית המשפט המחוזי (נוכח סכום התביעה), ניתנה ביום 25.11.14 הוריה על הגשת תצהירים מטעם הצדדים, והצדדים זומנו לישיבת קדם משפט.
2.3ביום 30.4.15, לאחר ארכה ואתראה, הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו. ברם, בד בבד הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה וארכת מועד להגשת חוות דעת כלכלית. ביום 3.5.15 נדחתה הבקשה, תוך הוריה שהתובע יודיע האם דרושות לו אורכות נוספות, שאז תמחק התביעה ותוגש כשיהיה ערוך ומוכן לנהלה כדבעי.
2.4חלף קיום ההחלטה, ביום 18.5.15 הגיש התובע הודעה לבית המשפט, כי "הוא מעוניין בהמשך ניהול ההליך" מזה, וכי נחוצה לו ארכה לאיסוף מסמכים וצירופם לתצהירי עדות ראשית, מזה.
2.5בהחלטה מיום 22.6.15 הובהר לתובע, בשנית, כי לא ניתן מחד גיסא לבקש להמשיך בהליך; ומאידך גיסא – לבקש אורכות נוכח מורכבות ההליך ועליו לקיים עד ליום 30.6.15 את ההחלטה מיום 3.5.15, קרי: להודיע באיזו דרך בחר.
2.6ברם, התובע בשלו. ביום 1.7.15 הגיש התובע חוות דעת כלכלית וביקש, בין היתר, לתקן את כתב התביעה. משכך, הוריתי על הקדמת הישיבה.
2.7בהחלטה מיום 10.9.15 מצאתי כי, נוכח מחדלי התובע מלקיים אחר החלטות בית המשפט ובמועד - דין התביעה להימחק. מעבר לכך הוספתי וקבעתי כי נוכח דחיית בית המשפט העליון את ערעור התובע על פסק דינו של כב' השופט רון סוקול (ת.א. (מחוזי חיפה) 1081/07) - כתב התביעה לא יכול לעמוד הן מבחינת העילות והן מבחינת חלק מהסעדים. מה גם שחלק מראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה, אינם בהלימה גם עם חוות הדעת אותה מבקש התובע להגיש. עוד קבעתי כי נוכח קביעת כבוד השופט סוקול, על פניו הסמכות לדון בפיצוי המגיע לתובע נתונה לבית הדין לעבודה ומן הראוי שמלוא טענות הצדדים תדונה באכסניה זו, בה כבר מתקיימים שני הליכים בין הצדדים.
עם זאת, לאור רצון הצדדים, כפי שעלה בישיבה זו, לנסות לסיים את כל המחלוקות ביניהם במסגרת הליך גישור, נעתרתי לבקשתם והוריתי כי בטרם תמחק התביעה – יפנו הצדדים להליך גישור בפני עו"ד ורו"ח מרציאנו, שזהותו הוסכמה על ידי הצדדים במהלך הישיבה.
2.8ביום 11.10.15 ביקש התובע למנות מגשר חלופי מאזור הצפון, נוכח שכר הטרחה המבוקש על ידי המגשר המוסכם, מקום מושבו ומצבו הרפואי של התובע. ביום 12.10.15 נדחתה הבקשה, תוך הוריה כי אם התובע מבקש לקיים את הליך הגישור בטרם מחיקת התביעה, שומה עליו לקיים את ההחלטה מיום 10.9.15 או להגיע להסכמה עם הצד שכנגד בדבר זהות חלופית; ואילו אם התובע אינו מעוניין בהליך גישור- תמחק התביעה, ללא מיצוי הליך גישור, והכל כאמור בהחלטה מיום 10.9.15.
2.9התובע לא קיים אחר ההחלטה מיום 12.10.15, אלא בחר להגיש ביום 19.11.15 הודעה/בקשה נוספת מטעמים זהים(ואף הפעם ללא תיעוד מתאים). בתגובה, הנתבעים ביקשו לחייב את התובע להתייצב לגישור בפני המגשר שהוסכם עליו; ולחלופין, למחוק את התביעה, כאמור בהחלטה מיום 10.9.15.
2.10בנסיבות אלה, ניתן ביום 1.1.16 פסק דין המורה על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות, הוא פסק הדין מושא בקשה זו (לעיל ולהלן: "פסק הדין").
2.11ביום 21.2.16 הוגשה הבקשה שלפניי.
דיון והכרעה
3.ראשית, הבקשה משובצת לעייפה בטענות עובדתיות, אך אינה נתמכת בתצהיר ודי בכך, כדי לדחותה.
שנית, הבקשה מוגשת כביכול "באמצעות יורשיו החוקיים". ברם, אין כל פירוט של זהות היורשים ואף לא צורף לבקשה צו ירושה/צו קיום צוואה.