ת"א
בית משפט השלום עפולה
|
24114-12-13
19/05/2015
|
בפני השופטת:
שאדן נאשף-אבו אחמד
|
| - נגד - |
תובע:
ח' ח' מ'
|
נתבעת:
הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב
|
| החלטה |
בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי.
התובע קטין, יליד 14.04.1995, נפגע בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 23.04.13.
התובע טוען, כי התיעוד רפואי שצורף לבקשה מבסס ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט. נטען כי בעקבות התאונה וכתוצאה הימנה היה התובע ועודנו במעקב וטיפול אצל פסיכולוג מומחה.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מדובר במסמך מוזמן משום שהפנייה לקבלת טיפול אצל פסיכולוג נעשתה במסגרת פרטית מיוזמתו של התובע, באופן המטיל ספק באשר לנכונות התלונות והקשר שלהן לתאונה הנדונה.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיעוד המצורף, נחה דעתי כי קיימת ראשית ראיה להיוותרותה של נכות בתחום הנפשי עקב התאונה דנן.
מהתיעוד שצורף (מב/1) עולה, כי עקב התאונה היה התובע בטיפול ומעקב במרכז "מינא – טיפול וייעוץ פסיכולוגי וחינוכי לילד ולמשפחה", אצל פסיכולוג מומחה, ד"ר מוחמד נג'יב, אשר כותב כי עקב התאונה סובל התובע מחרדות, עצבנות יתר, אי שקט, התפרצויות זעם, קשיי שינה, סיוטים בלילות, "פלאשבקים" מאירוע התאונה וכדומה.
יש בכל אלה כדי להוות ראשית ראיה למינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
נקבע זה מכבר בפסיקה, כי העובדה שמדובר במסמך של גורם טיפולי פרטי שניתן לבקשת הנפגע אינה מכריעה לצורך סיווגו כחוות דעת, כל עוד לא עולה מסקנה מובהקת כי מדובר במסמך שנערך כל כולו לצורכי ההליך המשפטי ומתקיימים בו סממנים מובהקים וברורים של חוות דעת וכי במקרה של ספק בעניין זה הדבר יפעל לטובת התובע (ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ פורסם בנבו, 30.5.2012).
"העובדה שהמסמך הרפואי ניתן במסגרת טיפול "פרטי" אינה רלבנטית כלל, ולא נכון היה לציין עובדה זו כנימוק לדחיית הבקשה ולאפיינו כמסמך שאין להציגו למומחים. המבחן אינו אם המסמך ניתן במסגרת "פרטית" אם לאו. כל עוד אין המסמך נושא סממנים ברורים של חוות דעת, והוא ניתן במסגרת טיפול רפואי, הוא יכול לבסס בקשה למינוי מומחה וגם להיות מוצג למומחה שימונה. ככל שבית משפט קמא התכוון שמדובר במסמך שלא ניתן לצורך טיפול אלא במסמך "מוזמן", הרי שגם מסמך שניתן במסגרת הרפואה הציבורית עלול להיות "מוזמן" לצורך ההליך המשפטי, ומכאן שאינו מסמך שניתן "לצורך טיפול רפואי" כמצוות תקנה 2(ב) לתקנות. לענין זה ראו ההחלטה ברע"א 1637/98 שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 11.5.1998). אלא שנוכח המגמה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "טיפול רפואי", ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במסמך שנערך כל-כולו לצורך ההליך המשפטי רק במקרים בהם הדבר הוא בגדר מסקנה מובהקת המבוססת על מכלול הנסיבות (כגון מועד מתן המסמך ביחס למועדי ההליך, היותו מסמך יחיד שאינו משתלב בהקשר של טיפול רפואי שקיומו מעוגן במסמכים נוספים, ועוד)" (רע"א 3007/12 הנ"ל).
בענייננו, התיעוד המצורף מפרט את הליך טיפול מתמשך ורציף שעבר התובע, הכולל פגישות טיפוליות במשך מספר חודשים, ואשר החל לפני ההליך המשפטי, ככל הנראה עקב פניית התובע. בתיעוד האמור אין חיווי דעה באשר לנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לתובע ובדבר סיכויי החלמה או החמרה, אלא יש בו סקירה למצב הנפשי של התובע שאובחן במהלך הטיפול ודרכי הטיפול. משכך, אין מדובר במסמך בעל סממנים מובהקים של חוות דעת (ראו: רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח (פורסם במאגרים 2012).