חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 24015-05-14 קרנר ירון ואח' נ' מייזנר ואח'

תאריך פרסום : 14/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
24015-05-14
29/03/2015
בפני השופטת:
חדוה וינבאום וולצקי

- נגד -
התובעים:
1. י.ר. (קטינה)
2. י.ט.
3. י. ש. י.

עו"ד י. וינברג ואח'
הנתבעים:
1. פרופ' ישראל מייזנר
2. ד"ר ירון צלאל
3. מכבי שירותי בריאות

עו"ד גב' ט. קונפינו
עו"ד י. אבימור ואח'
החלטה
 

 

1.בפניי בקשת הנתבעים 2-3 לדחות את תביעת התובעים 2-3 על הסף.

 

עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהגישו התובעים כלפי הנתבעים בעילה של הולדה בעוולה בהתאם להלכה שבע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית ואח' מיום 28.5.12 (להלן: "הלכת המר").

 

בהמשך ולאור ההלכה שיצאה ברע"א 4512/13 בית חולים הסהר האדום נ' פלוני ואח' מיום 28.8.14 (להלן: "הלכת הסהר האדום"), ביקשו התובעים לתקן את התביעה באופן שהתביעה תוגש בשמה של בתם בהתאם לדין שחל עובר להלכת המר של "חיים בעוולה" תחת "הולדה בעוולה". הבקשה אושרה והתביעה תוקנה.

 

2.בכתב התביעה המתוקן כרכו התובעים 2-3 (להלן: "ההורים"), לבד מתביעת בתם גם תביעה עצמאית שלהם כמיטיבים של בתם וכן בעילה של פגיעה באוטונומיה. יש לציין כי בכתב התביעה נוסחה עילת הפגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת, כעילת הבת דרכם של ההורים, התובעים 2-3, אך ברי כי מדובר בעילת תביעה של ההורים ולו מן הטעם כי בשלבים הרלוונטיים לא הייתה הבת אישיות משפטית בהתאם לדין.

 

3.הנתבעים 2-3 טוענים כי יש לדחות את תביעתם העצמאית של ההורים בעילות אלו מחמת שהתיישנה. זאת בהתאם להלכת הסהר האדום ולאור העובדה כי לידת התובעת 1 ארעה בשנת 2002.

 

בכל הנוגע לעילות המקבילות כמו עילת המיטיבים ממילא לא יהיו התובעים זכאים לכפל פיצוי.

 

4.ההורים טוענים מנגד כי בתביעתם המתוקנת תבעו לא רק בעילה הישירה של בתם בגין "הולדה בעוולה", אלא גם בשתי עילות נוספות שאין להן כל קשר לעילה בגין "חיים בעוולה" לפי "הלכת המר".

 

לדידם עילות תביעתם, כמיטיבים ומכוח עילת הפגיעה באוטונומיה, היו קיימות לפני "הלכת המר" ונותרו אחריה.

 

5.בכל הנוגע לתביעתם כמיטיבים, הם מפנים להלכה בעניין ע"א 3622/96 אברהם חכם ואח' נ' קופת חולים מכבי, מיום 17.6.98 פ"ד נב (2) 638, מפי השופט אנגלרד שעל פיה אם טרם התיישנה תביעת הילוד כי אז דין זהה חל גם על תביעת ההורים כמיטיבים במובן החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964 שכן זכותם של ההורים כמיטיבים באה מכוח זכותו של הניזוק בדרך של סוברוגציה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ