ת"א 23903-10-14 כהן נ' זיאד

לפניי בקשה מטעם התובע והנתבע שכנגד (להלן: התובע), "להורות על ניהול פרוטוקול הדיון על ידי ובאמצעות מכשיר הקלטה או באמצעים מכניים אחרים שמתעדים קול". הדיון שאליו מתייחסת הבקשה נקבע כבר לפני מספר חודשים לצורך שמיעת ההוכחות וסיכומים בעל פה, והוא עתיד להתקיים בעוד כשבועיים.

יצוין כי הבקשה מוגשת לאחר בקשה קודמת ודומה במהותה שהוגשה לפני ימים ספורים, ללא תצהיר. בבקשה הקודמת ניתנה החלטה שציינה, בין היתר, כי הבקשה נעדרת התייחסות לשורה של עניינים, והוצע לתובע לשקלה מחדש ולחלופין להגיש בקשה מעודכנת בלוויית תצהיר (החלטה מיום 22.1.17). התובע הגיש בקשה מעודכנת, היא הבקשה שלפניי.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, כבר נקבע כי "יש צורך בטעמים חזקים ומיוחדים על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה להקליט הדיונים, תחת רישום הפרוטוקול באמצעות הקלדה" (רע"א 2193/08 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לובטון, פיסקה 8 (16.3.2008)). במקום אחר צוין כי "הוראה על רישום הפרוטוקול בדרך של הקלטה יש ליתן במשורה במקרים מורכבים וייחודיים המצדיקים חריגה מ'דרך המלך' – היא ההקלדה הממוחשבת" (רע"א 8532/14 דחלאן נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל, פיסקה 6 (31.3.2015)). לא הוברר מדוע מקרה זה הוא ממין המקרים "המורכבים והייחודיים", שבהם קיימים "טעמים חזקים ומיוחדים" להורות על הקלטה. מדובר בהליך המעורר שאלות ממוקדות וספציפיות וכמות העדים העתידים להעיד בו אינה חריגה. הטענות שמעלה התובע בעניין משך החקירות חוזרות על טענות שכבר העלה בבקשה קודמת מלפני כחצי שנה, ושביחס אליהן כבר ניתנה החלטה מיום 20.7.16, ומכל מקום הן אינן מצדיקות להיעתר לבקשה. במאמר מוסגר יצוין כי התובע מבסס את בקשתו גם על תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אולם מדובר בתקנה שבוטלה לפני כשמונה שנים.

שנית, הבקשה להקלטה הוגשה בשיהוי ממשי, ותוך חריגה לכאורה מהסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים, ושעליו נסמך גם בית המשפט בעת קביעת הדיון. כאמור, ההחלטה בעניין מועד ההוכחות ניתנה כבר לפני מספר חודשים במעמד הצדדים. בטרם מתן ההחלטה הודיעו הצדדים כי "מוסכם עלינו כי התיק בשל להוכחות וכי לא תוגשנה בקשות נוספות שיש להגישן עוד קודם שמיעת ההוכחות" (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 20-19; ראו הסייג שביקש התובע להותיר בשורות 22-21, שאינו נוגע לכאן). הבקשה שכאן הוגשה בשיהוי רב, שבועיים ימים לפני מועד ההוכחות והסיכומים, ותוך חריגה לכאורה מן ההסכמה. לא למותר לציין כי בהחלטה מיום 22.1.17 נתבקש התובע להתייחס בבקשתו המעודכנת הן למשמעות ההסכמה הדיונית והן לעיתוי הבקשה, אולם הוא נמנע מלעשות כן.

שלישית, קבלת הבקשה עלולה להביא לשיבוש ממשי בעבודת בית המשפט. כפי שכבר צוין, הדיון נקבע לשמיעת הוכחות וסיכומים בעל פה. מן הבקשה עולה כי גם התובע סבור שקבלת הבקשה להקלטה לא תאפשר להשמיע סיכומים בעל פה בתום הדיון, ועל כן הגיש בתוכה במבליע בקשה נוספת להורות על סיכומים בכתב. לא ניתן הסבר מדוע הבקשה בעניין הסיכומים לא הוגשה קודם לכן, ומשמעות קבלתה היא בזבוז של הזמן השיפוטי שכבר הוקצה להליך הן לצורך שמיעת הסיכומים והן לצורך הטיפול בו לאחר מכן.

בשלהי בקשתו עתר התובע לאפשר הקלטה של הדיון מטעמו מכוח סעיף 68ב לחוק בתי המשפט. גם לבקשה זו אין להיעתר. ראשית, הבקשה לא נומקה כלל. שנית, על בקשה זו חל האמור לעיל לגבי השיהוי בהגשה, לגבי החריגה לכאורה מן ההסדר הדיוני ובייחוד לגבי ההשלכות על האפשרות להשמעת סיכומים בעל פה בתום הדיון ועל המשך הטיפול בתיק סמוך לאחר מכן.

ודוקו: לו הייתה הבקשה מוגשת מבעוד מועד, ולמרות הספק הממשי בצורך בהקלטה, היה מקום לשקול להיעתר לה, תוך היערכות להשמעת הסיכומים בעל פה במועד נפרד ולהקצאת זמן להמשך הטיפול בתיק במועד מתאים. אלא שנוכח המועד המאוחר שבו הוגשה הבקשה, קבלתה בשלב זה תביא כאמור לשיבוש ממשי בעבודת בית המשפט, ודי בכך על מנת לדחותה (בעניין זה ראו למשל את ההחלטה בת"א (שלום פ"ת) 7926-04-12 עזבון המנוחה שרה חיה טויסיג ז"ל נ' קופת חולים לאומית (27.5.2015), אשר אושרה ברע"א (מרכז) 26525-06-15 טויסיג נ' קופת חולים לאומית (24.6.2015)).

סוף דבר, מן הטעמים שפורטו, אין בידי להיעתר לבקשה.

לעניין השפה שבה יעיד הנתבע והתובע שכנגד, הרי שהנתבע יוכל להתייחס לכך עד ליום 30.1.17. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה לכך שהעדות תינתן בשפה הערבית, כבקשת התובע, ותתורגם באמצעות מתורגמן מטעם בית המשפט שיזומן על ידי המזכירות.