ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23775-06-14
13/01/2015
|
בפני השופט:
רונן אילן
|
| - נגד - |
תובע:
זבולון צופיוף
|
נתבעים:
1. בכור סופיוף (המנוח)
2. יורם ליבונטין
|
| פסק דין |
בתובענה זו עתר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 600,000 ₪.
בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, מתבססת עילת התביעה על פסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביום 13.6.07 (ע"א 2907/04) ובמסגרתו בוטל פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (ת.א. 205/97). בפסק הדין שבוטל חויב התובע בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪.
לטענת התובע, בין מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי למתן פסק הדין בבית המשפט העליון, פעלו הנתבעים (הנתבע 1 כמי שלזכותו נפסקו ההוצאות והנתבע 2 כמי שייצג את הנתבע 1) לגביית ההוצאות שנפסקו, ובהליכי הוצל"פ הביאו למכירת נכס של התובע. טוען לפיכך התובע בכתב התביעה כי בהליכים לגביית החוב פעלו הנתבעים שלא כדין והסבו לו נזקים המגיעים כדי סכום התביעה.
תביעה זו הוגשה ביום 12.6.14 ובעקבותיה הגישו הנתבעים בקשות לסילוקה על הסף בטענות התיישנות, היעדר יריבות והיעדר עילה. בבקשתם, הדגישו הנתבעים שמדובר בתביעה המתייחסת למכירת נכס בחוזה מיום 24.5.06 ובהליכי כינוס נכסים שהסתיימו ביום 25.2.07.
הבקשות הועברו לתגובת התובע וזה, בהודעה מיום 5.1.15, הודיע שלאחר היוועצות בעורך דין הוא מבקש למחוק את התביעה בלא צו להוצאות.
תגובת התובע הועברה להתייחסות הנתבעים ואלו הודיעו כי הם עומדים על דחיית התביעה על הסף, ולא אך מחיקתה, וכן על חיוב בהוצאות.
ככלל, בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), רשאי תובע לבקש להפסיק תביעה. הפסקתה של תובענה על יסוד תקנה 154 בתקנות, כמוה כמחיקת תובענה. כזו אף זו – איננה יוצרת מעשה בית דין ומאפשרת הגשתה בשנית. באם מוגשת בקשה שכזו, מוסמך בית המשפט להתיר לתובע להפסיק את התביעה בתנאים שייראו לבית המשפט ולרבות תוך פסיקת הוצאות. בית המשפט רשאי גם לדחות את הבקשה שאז יחויב התובע להמשיך בתביעה, אולם בית המשפט איננו מוסמך להורות על דחיית התביעה במצב שכזה.
דא עקא, שבתיק זה לא הוגשה בקשה מטעם התובע להפסקת התביעה לפי תקנה 154 בתקנות. בתיק זה הוגשה דווקא מטעם הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות. לתובע ניתנה ההזדמנות להתייחס לבקשות אלו אך הוא בחר שלא להגיש כל תגובה עניינית אלא למסור הודעה קצרה ובה הוא מבקש למחוק את התביעה.
אם כך, למעשה עומדת בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות, ואשר כנגדה לא הוגשה כל תגובה. לפיכך, אין כל סיבה שלא לקבל את טענת הנתבעים ולקבוע כי עילת התביעה אכן התיישנה ויש לדחות את התביעה על הסף.
אשר לפסיקת ההוצאות, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
ראשית, כלל לא הוגש כתב הגנה.
שנית, כלל לא התקיים דיון במעמד הצדדים.
שלישית, הבקשות שהוגשו לסילוק התביעה על הסף קצרות, תמציתיות, והוגשו בחתימת הנתבעים עצמם, ולא באמצעות עורכי דין מטעמם.
ורביעית, יש אינטרס ציבורי לעודד בעלי דין לחזור בהם מטעות שגילו בהגשת תביעה כך שייחסך זמן שיפוטי. השתת הוצאות גבוהות איננה מתיישבת עם אינטרס זה.
בהתחשב בכל האמור לעיל אני נעתר לבקשת הנתבעים ודוחה את התביעה על הסף, אך בשים לב לכל האמור לעיל - בלא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ה, 13 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.