חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 23630-02-13 המוסד לביטוח לאומי ואח'

תאריך פרסום : 15/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23630-02-13
05/02/2015
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובע:
המוסד לביטוח לאומי
נתבעות:
1. עירית תל-אביב-יפו
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. זוהי תביעה לתשלום 21,229₪, ששילם התובע (להלן המל"ל) ליובל נויברג, שנפגע בתאונת עבודה ביום 13.2.06. הנתבעות פיצו את מר נויברג בגין נזקיו בתשלום 13,800₪. לטענת התובע חבות הנתבעות בנזיקין בשל התאונה ועליהן להשיב לו את ששילם. אין חולק על עצם התשלום. בסעיף 3 לתצהירו של מר נויברג שהוכן 8 שנים לאחר האירוע נכתב שהוא עבד בחנות וחצה את הכביש כדי להביא קרטונים. בעת שעמד "לעלות על המדרכה בצידו השני של הכביש על מנת לקחת את הקרטונים מהעגלה הנגררת נכנסה רגלי לבור שהיה בכביש בסמוך למדרכה... וכתוצאה מכך סובבתי את קרסול רגל ימין ונפלתי...". בעדותו, 9 שנים לאחר האירוע חזר מר נויברג על תיאור זה. במסמך שערך רופא קופ"ח ביום 23.2.06 נכתב "התעסקות בזמן הפגיעה: דרך באזור פגם בכביש". אך בטופס בל 250, רשם המעסיק (השגיאות במקור ההדגשה שלי – י.ב.): " יצא מהחנות כדי להביא קרטון ונפגע בכור במדרכה". גם התובע עצמו הצהיר בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, מסמך שאינו מנוסח באקראי ובהיסח דעת: "יצאתי מהחנות כדי להביא קרטונים ונפלתי בשל בור במדרכה". גם בדו"ח הועדה הרפואית נכתב "נפל בשל בור במדרכה", אלא שהתובע עצמו אמר לועדה "היה בור בכביש ורגל ימין נכנסה בתוך הבור והסתובבה".

2. לכל הפחות מתעוררת אי בהירות באשר למיקום המדוייק של ה"בור" שבגינו נפגע התובע. ב"כ הנתבעות סבר שאין לסמוך על עדות התובע בענין זה. היא ניתנה 9 שנים לאחר האירוע ולדעתו זכרונו של התובע מוטל בספק – התובע לא זכר מה היה מקום עבודתו לפני שעבד בחנות (שבה עבד בעת התאונה). הוא גם הצביע על כך שהתובע חזר בו מלפחות טענה חשובה אחת בתצהיר – שבעת עריכתו הוא עדיין סובל מכאבים עקב התאונה (התצהיר התגלה כמטעה לפחות בעוד ענין: מר נויברג כתב שבעקבות התאונה אינו מסוגל עוד לשמש שופט כדורגל. בעדותו, סיפר שהפסיק לשפוט במשחקי כדורגל לפני 3 שנים, משמע, שהוא כן חזר לשפוט במשחקי כדורגל אחרי הפציעה) . עוד הצביע ב"כ הנתבעת כל-כך שמדובר בעדות יחידה של מי שהוא בעל ענין באותה עדות – ולפיה זכה בתגמולי המל"ל ובפיצוי כספי מהנתבעות. אף שהיה לתאונה עד ראיה (פלוני, יהודה שטרן) והמל"ל היה מודע לכך, הוא לא זומן להעיד. דומני שבכל אלה אכן יש כדי להותיר מידה של חוסר ביטחון במיקום ובזיהוי המדויקים של המפגע שבגינו נפצע התובע. מכל מקום, בוודאי שלא הונח בסיס להסביר מדוע ניתן לבסס ממצא פוזיטיבי מהימן על עדותו היחידה של מר נויברג.

3. מר נויברג העיד שמדובר בבור "קטן" וצירף את תצלומיו. ב"כ התובע תיאר אותו כמפגע ניכר ומשמעותי שלפי תכונותיו הגלויות לעין הוא "בור ותיק", שעיריה מצופה לאתר ולתקן. הרושם שמותירות התמונות שונה מאוד: מדובר בשקע קטן על גבי כביש, במקום שלא מיועד לתנועת הולכי רגל - מסוג השקעים שהופעתם בכביש (לא במדרכה ולא ברצפת דירה), היא בגדר הצפוי עובדתית, המקובל והבלתי נמנע. אכן, גם מר נויברג עבד חודשים אחדים ממש ליד אותו שקע בלי שהבחין בקיומו (וגם לא התלונן וביקש את תיקונו) עד שנפל.

כאשר הפרת חובת זהירות גורמת נזק, זכאי הניזוק לפיצוי מהמפר. הדין מחייב עיריה לתחזק את כבישיה כך שיהיו תקינים. אם הופרה חובה זו ובשל כך ניזוק מר נויברג, הוא זכאי (וב"נעליו" זכאי כעת המל"ל) לפיצוי. השאלה אם הופרה חובה או לא, תלויה בהגדרת "תקינותו של כביש". דומה שזו נבחנת לאור שימושיו והיא שונה מתקינות של בית מגורים או מדרכה. כביש לא אמור להיות מפולס למשעי. שקעים ובליטות שעלולים להכשיל הולך רגל על מדרכה, בהחלט עשויים להיות בו נסבלים. איני סבור ששקע קטן בכביש מהווה "מפגע" שקיומו – או הותרתו במקומו – מהווה חריגה מנורמת הזהירות הנדרשת בדין מעיריה. אפילו תתקבל עדותו של מר נויברג במלואה ללא פקפוק, לא די בה כדי להקים לנתבעות חבות בנזיקין. לאור זאת נדחית התביעה.

4. למען שלמות התמונה אתייחס לנזקו של מר נויברג. מהתיעוד הרפואי שהוצג עולה שהוא נקע את קרסולו וסבל מנכות זמנית. אושרה לו העדרות מעבודה למשל 46 ימים שבהם, לדבריו, נעדר מעבודתו, אך אין למעשה כל ראיה על נזק ממון שבפועל נגרם לו ובענין מרכזי זה תצהירו שותק. כך למשל, מר נויברג הצהיר שבמהלך הדברים חלה ירידה בתפקודו המקצועי והוא פוטר מעבודתו כשכיר. אין כל מידע מתי שב לעבודה ובאיזה שכר. אף שבתצהיר נטען שבעקבות פציעתו הוא לא היה מסוגל לשמש כשופט כדורגל, עולה מעדותו שהוא כן חזר לפעילות זו והפסיק אותה רק לפני 3 שנים. גם שאר ראשי הנזק שבתצהיר אינם אלא הערכות והצהרות לא מפורטות ולא מבוססות על תיעוד. לאור זאת נראה שתביעת הנזיקין של מר נויברג יושבה ע"י הנתבעות בתשלום צנוע המשקף הערכת סיכונים מציאותית בגין אירוע שגרם נזק קטן.

5. לאור האמור התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ