ת"א 23228-06-14 שיר - לפיצה בע"מ נ' "פיצה אונו" ואח'

מבוא

בפניי בקשת המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות.

המבקש טוען, כי קיים חשש כן ורציני שהמשיבה לא תוכל לשאת בהוצאות המבקש, היה ותביעת המשיבה תדחה וייפסקו הוצאות לחובת המשיבה, וזאת לאור היותה של החברה בערבון מוגבל, ואף נוכח טענות בעל השליטה במשיבה לירידת הכנסות בהיקף של 40%-30% וטענותיה בבקשה למתן סעד זמני, כי אם לא ינתן לה הסעד הזמני שביקשה הינה צפויה להגיע לחדלות פירעון.

הרקע

המשיבה הגישה ביום 12.06.2014 בקשה לצווי מניעה זמניים כנגד שלושה נתבעים.

ביום 17.07.2014 הגישה המשיבה כתב תביעה כנגד הנתבעים בו התבקש סעד של צווי מניעה קבועים, מתן חשבונות וסעד הצהרתי.

התביעה עוסקת בעיקרה בטענת המשיבה להפרת סעיף איסור תחרות בהסכם מכר.

כמפורט בהחלטתי מיום 20.08.2014 בעניין הסעד הזמני, הרי שהנתבע 3 הקים את העסק שהינו פיצרייה בשם "שיר לפיצה", ברחוב שלמה המלך 37 קריית אונו, בשנת 1995 והיה בעליה במשך 12 שנים.

בחודש ינואר 2007 נחתם הסכם למכירת העסק מהנתבע 3 למלמט ייזום והשקעות בע"מ (להלן: "מלמט"). מיום מכירת העסק לראשונה, הנתבע 3 הועסק כעובד שכיר בעסק על-ידי מלמט.

בחודש אוגוסט 2010 נחתם הסכם, אשר הנתבע 3 כלל לא היה צד לו, למכירת העסק ממלמט למשיבה. אף לאחר מכירת העסק בשנית הועסק הנתבע 3 כעובד שכיר בעסק והפעם – על ידי המשיבה.

לאחר שנפגעו לכאורה תנאי העסקתו של הנתבע 3, התפטר הנתבע 3 מעבודתו בעסק אצל המשיבה והחל לעבוד כעובד שכיר אצל הנתבעים 1-2.

הואיל והנתבע 3 כלל אינו צד להסכם הכולל תניית אי תחרות שבין מלמט למשיבה והואיל ואין חולק כי לנתבעים מס' 1-2, שלהם פיצרייה הקרויה "פיצה אונו" ברח' הרי יהודה 67 גני תקווה, מלבד העסקתו של הנתבע 3, אין כל קשר למשיבה, לפיכך מקבלת אנוכי טענת הנתבע 3 כי למשיבה אין לכאורה כל עילת תביעה כלפי הנתבע 3 והנתבעים הנוספים, וישנו סיכוי ממשי כי בסיומו של ההליך יוטלו על המשיבה הוצאות לטובת הנתבע 3 במקרה שהתביעה תידחה.

הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות מבוסס על סעיף 353א' לחוק החברות ועל הטענה של המשיבה בתצהירו של בעל השליטה בה, שהכנסותיה ירדו בהיקף של 40%-30% וכי אם לא יינתן צו המניעה הזמני לו עתרה המשיבה, יביא אותה הדבר למצב של חדלות פירעון.

בתגובה לבקשה, טענה המשיבה כי היא חברה פעילה, המשלמת את התחייבויותיה וצרפה אישור על כך מטעם רואה החשבון של המשיבה.

מעבר לאישור לאקוני זה, לא הביאה המשיבה כל אישור או מסמך נוסף ממנו יוכל בית המשפט ללמוד על מצבה הכלכלי או על איתנותה הפיננסית, לא כיום ולבטח לא לעתיד לבוא.

המסגרת הנורמטיבית

הוראות הדין המאפשרות הטלת חיוב בהפקדת ערובה על תובע לשם הבטחת תשלום הוצאות משפט, שייפסקו אם תידחה אותה תביעה, מבחינות בין תובע יחיד,  לבין תובע שהינו תאגיד.