ת"א 22594-08-14 צ'קול ואח' נ' אלהרר ואח'

הבקשה וטענות הצדדים

התובעים (להלן: "המשיבים" או "התובעים") התקשרו בחוזה מכר עם הנתבע 1, קבלן בניה ובעל הזכויות של הקרקע עליה נבנה הנכס (להלן: "המבקש" או "הקבלן"), לפיו רכשו המשיבים זכויות בדירה הידועה כמגרש 881א' (מחצית ממגרש 881), המהווה 177/4505 חלקים מחלקה 87 בגוש 16739 (להלן: "הדירה").

בתאריך 14.8.2014 הגישו המשיבים תביעה שמהותה הוגדרה בכותרתה כ- "חוזית, כספית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט, צו עשה, פסק דין הצהרתי" ורשמו בגדרה כי סכום התביעה הוא 242,355 ₪.

בד בבד, הגישו המשיבים שתי בקשות לסעדים זמניים; האחת- בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המבקש לעשות כל דיספוזיציה בנכס, למעט הסרת המשכנתאות הרובצות על זכויות הקבלן ביחס לנכס ; למכור ו/או לפרסם למכירה את הנכס והאוסר על הנתבע 2, עו"ד דוד סוסן, לעשות שימוש כלשהוא בייפוי-הכוח הבלתי חוזר עליו הם חתומים (להלן: "צו המניעה"). השניה- בקשה לצו עשה המחייב את הקבלן להעביר את החזקה בנכס באופן מיידי לידי המשיבים (להלן: "צו עשה").

בתאריך 17.8.14, ניתן ע"י כב' השופטת עינב גולומב, צו ארעי בבקשת צו המניעה ולפיו נאסר על המבקש לעשות כל דיספוזיציה בנכס וכן להתקשר עם גורם כלשהו לרכישת המקרקעין. כמו כן, נאסר על הנתבע 2, עו"ד דוד סוסן, לעשות שימוש ביפוי- הכוח הבלתי חוזר עליו חתומים המשיבים לצורך עריכת דיספוזיציה כלשהי בנכס. עוד נקבע, כי הצו הארעי שניתן אינו חל על פעולות הקבלן ועורך הדין להסרת המשכנתאות הרובצות על זכויות הקבלן ביחס למקרקעין נשוא הבקשה.

תחילה, נקבע התיק לדיון בבקשות לסעדים זמניים ליום 24.8.14. ברם, בין לבין, הוגשו בקשות לדחיית מועד הדיון ובקשה של הקבלן, לסילוק התביעה על הסף, בהיעדר סמכות עניינית, וכן למחיקת הבקשות לסעדים זמניים (להלן: "הבקשה").

התיק הובא לעיוני לאחר שנתתי לצדדים זכות תגובה ותשובה ומהן למדתי את טיעוני הצדדים.

המבקשים טוענים, כי מעיון בכתב התביעה עולה באופן ברור כי במקרה דנן, הסעד המבוקש הינו אכיפת הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, ומתן צו להעברת הזכויות בנכס על שם המשיבים. לשיטתם, המשיבים אמנם כוללים בכתב תביעתם גם סעדים כספיים שסכומם מצוי בסמכות בימ"ש השלום, אולם מדובר ב-'סעדים הנלווים' או 'נגררים' לסעד העיקרי המבוקש, שהינו סעד האכיפה והטפלים לו, ומשכך הם ראויים לדיון במאוחד. עוד נטען, כי הבקשות לסעדים זמניים שהוגשו בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הינן מטבען נלוות לכתב התביעה. ב"כ המבקשים הפנה לפסיקה הרלוונטית התומכת בבקשה, ולפיה המסכות לדון בתביעה כגון דא קנויה לבית המשפט המחוזי.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי הסעדים המבוקשים בתביעתם ובבקשות לסעדים זמניים, מצויים בסמכותו של בימ"ש השלום, שכן הסעדים המבוקשים הינם: פסק דין כספי בסך 242,355 ₪; פס"ד הצהרתי הקובע כי ההסכם תקף; פס"ד הצהרתי הקובע כי חוק המכר חל על ההסכם; פס"ד הצהרתי הקובע כי המשיבים זכאים לפיצוי עפ"י חוק המכר וההסכם; צו עשה המורה למבקש לבנות את הגדר בהתאם להסכם. כמו כן, הבקשות לסעדים זמניים נוגעות למניעת דיספוזיציה ולמתן צו עשה המורה על מסירת החזקה בנכס, דהיינו לשימוש וחזקה, והן אינן מתייחסות לשאלת הבעלות על הנכס. המשיבים מדגישים, כי במועד הגשת התביעה ועד היום ההסכם הינו שריר וקיים. לשיטתם, סוגיית הבעלות ברורה, שכן לאחר שהמבקש יסלק את המשכנתאות הרשומות לטובתו וימציא מסמכים רלוונטיים לצרכי העברת הזכויות, עוברת הבעלות למשיבים.