כללי
בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף. התובע, יליד 27.7.1954, נפגע בתאונת עבודה ביום 27.1.2009, בהיותו כבן 55. התובע הוא יליד אוקראינה, נהג רכבת חשמלית במקצועו, ועלה ארצה בשנת 2000 (ס' 2 לתצהירו). משנת 2000 הועסק כפועל אצל הנתבעת. התובע הצהיר על נסיבות התאונה (ס' 13-8 לתצהירו):
"ביום 27.1.2009 עבדתי, כרגיל, באחד המבנים היבילים במפעל. ביצעתי עבודות הברגה לאורך תקרת המבנה, בגובה של 2 מטרים בערך, באמצעות מברגה חשמלית. לצורך ביצוע העבודה, עמדתי על סולם שסופק לי על ידי מקום העבודה, כשהרגליים שלי פרושות משני הצדדים של הסולם לצורך יציבות. מכיוון שהייתי צריך לבצע את ההברגה לכל אורך התקרה, התקדמתי לכל נקודת הברגה חדשה כשאני עומד על הסולם. זו שיטת העבודה שלמדתי במפעל מיד כשהתחלתי לעבוד. כולם עבדו ככה בגלל שהעבודה נעשית בלחץ של זמן וזה חוסך זמן יקר של ירידה מהסולם, הזזה של הסולם לנקודה חדשה ועלייה עליו – בכל אחת ואחת מנקודות ההברגה הרבות. כל הפועלים עבדו בצורה הזו ומנהלי העבודה שלנו ראו אותנו עובדים כך המון פעמים. מסיבה שלא ברורה לי, בזמן שעבדנו במבנים היבילים, פתחי הביוב והצנרת של המבנים היו פתוחים לגמרי. מדובר בפתחים שאליהם יחוברו אחר כך מערכות הניקוז של המבנה... הפתחים היו בקוטר גדול של 10 ס"מ בערך – כמו במקלחת בבית. בגלל שעבדתי בגובה וביצעתי עבודות בתקרה, הייתי מרוכז מאוד בעבודה והסתכלתי על התקרה. עקב כך, כשהתקדמתי עם הסולם, אחת מהרגליים של הסולם נכנסה לחור הניקוז הפתוח ברצפה ואני נפלתי, מגובה, על דרך שמאל כשהסולם גם פוגע לי בברך".
הצדדים חלוקים בשאלת האחריות. הנתבעת טוענת כי התובע, עובד ותיק ומנוסה, בחר על דעתו לצעוד עם הסולם ב"הליכת סיידים", בניגוד להוראות הבטיחות. מנגד טוען התובע כי שיטת עבודה זו היתה מוכרת ונהוגה ע"י עובדי הנתבעת.
הצדדים חלוקים גם בשאלת הנזק. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר קוסאשוילי יונה, אורתופד, שהעריך כי הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור 20% בגין פגיעה בברך והמליץ להפעיל את תקנה 15. ד"ר גד ביאליק מטעם הנתבעת סבר כי נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בלבד.
במישור הדיוני: מטעם התובע הצהירו הוא עצמו, בתו גב' אלונה (טויבין) דורון וחתנו מר אורי דורון, והעיד מר זלמן שוסטר, ממונה בטיחות אצל הנתבעת. המומחים הרפואיים – נחקרו. הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק.
האחריות
התובע העיד בדיון המקדמי על נסיבות התאונה בכנות ובפירוט (דיון מיום 26.11.13 ע' 2 ש' 14-2):
"ביצעתי עבודה עשיתי תקרה. עבודות מתבצעות בסולם ואני עבדתי בסולם. כשאני עשיתי מסלול עבודה עם גבס. ברצפה יש חור ניקוז והרגל של הסולם נכנסה לחור הניקוז ואני נפלתי. זה היה סולם קטן של חמישה שלבים בצורה של פירמידה. עמדתי על השלב השלישי כדי להגיע לתקרה. לא החזקתי דלי או מברשת. היה לי ביד מברגה וברגים. אני עמדתי בסולם עם הרגליים פרושות לצדדים והתקדמתי עם הסולם קדימה (מדגים). כלומר רגל אחת היתה על כנף אחת והרגל השניה על הכנף השניה של הסולם. ראיתי רצפת בטון לפני שהתחלתי לעבוד. כך אנו עובדים, הסולם זה כלי העבודה שלנו. זה סולם שאני קיבלתי והבאתי אותו איתי מהמחסן... הייתי צריך לקדוח בתקרה, ברגים, אומגה, הברגתי בתקרה. זו מברגה חשמלית יש לה חוט חשמל. חיברתי אותה לחשמל. היה שם שקע חשמלי בחדר. זה קרוון. חיברתי את הכבל החשמלי ועליתי על הסולם. ראיתי שיש חור ניקוז אך תמיד עבדתי ככה. כשמסתכלים לתקרה אז העיניים שם. אני מסתכל על התקרה ומתקדם עם הרגליים" (ההדגשה הוספה).
בטופס "הודעה על תאונת עבודה או מחלת מקצוע" נרשמו נסיבות התאונה: "בזמן הזזת הסולם כאשר העובד עמד עליו נכנסה רגל הסולם לתוך קדח בקוטר 15 (ס"מ) בתוך המבנה ונפל וקיבל מכה ברגל שמאל" (ת/2). בטופס בל/250 תחת תיאור התאונה נרשם: "ברגל של הסולם נתקעה בחור של הביוב והעובד נפל. האיבר שנפגע ברך שמאל" (נספח ב' לתצהיר התובע).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.