בלדי בע"מ נ' ישראלי(המנוח) ואח'

התביעה, טענות הצדדים וההליכים בתיק

1.התובעת, חברה בע"מ העוסקת בשיווק ואספקת מוצרי בשר למסעדות ורשתות מזון, עותרת לחייב את הנתבעים בסך 328,398 ₪ בגין אספקת מוצרי בשר שסופקו לנתבעת 6 במהלך שנת 2012, ולא שולמו על ידה עד היום.

2.התביעה הוגשה במקור כבקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, בגין שטר חוב עליו חתומה נתבעת 6/חברת י.ש.בשר בע"מ ומר אמנון ישראלי ז"ל, כערב לחובות החברה.

ההתנגדות לביצוע שטר נדונה בפני כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) א. צ'יזיק. בהתאם להמלצתו בדיון מיום 27.1.14 ולאחר שנחקר מר ישראלי, התקבלה ההתנגדות לביצוע שטר בהסכמה.

בין לבין ולאחר שמר אמנון ישראלי הגיש תצהיר עדות ראשית בתיק, הוא הלך לעולמו ובהתאם לרשות שניתנה בהחלטתי מיום 20.10.14, הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 30.11.14 נגד העזבון, נגד מי שנחזה להיות יורש ונגד החברה/נתבעת 6, כשכתב התביעה למעשה רחב מהתביעה השטרית וכולל עילות נוספות.

3.לאחר שהתקבל צו הירושה והוברר כי לא כל הנתבעים הם יורשים בהתאם לצו הירושה, נמחקו חלק מהנתבעים, באופן שהנתבעים שנותרו בתיק הם נתבעת 2 שהיא אלמנתו של המנוח אמנון ישראלי ז"ל (להלן: "המנוח") ונתבעת 6 שהיא החברה שהייתה בבעלותו וניהולו של המנוח.

4.התביעה המתוקנת מתבססת על כרטסת הנהלת חשבונות כראיה לגובה חובה של הנתבעת, ואשר לחובתו של המנוח (שהוא כעת חובה של נתבעת 2 הנכנסת בנעליו), מתבססת התביעה על שטר החוב ועל כתב ערבות אישית עליו נחזה המנוח להיות חתום כערב לחובות נתבעת 6.

5.גרסת ההגנה עוד מעת שהוגשה ההתנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל, הייתה כי למנוח אין כל חבות, הואיל והחתימה הנחזית להיות חתימתו על שטר החוב, אינה חתימתו. לימים ולאחר שהגיש תצהיר עדות ראשית בתיק זה, עובר לפטירתו, הצהיר כי גם החתימה על שטר הערבות הנחזית להיות חתימתו, אינה חתימה שלו ולמעשה מדובר בזיוף. הוא אף הצביע בתצהירו על כך שלא יתכן שהסכום הנקוב בשטר החוב שנחתם לכאורה ביום 1.2.12, הוא על סך 328,398 ₪, שעה שבאותו חודש רק החלה הסחורה להיות מסופקת וטרם נוצר חוב כלשהו. הסכום של 328,398 ₪ הוא החוב על פי כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, ברם מועד רכישת הבשר האחרונה, על פי הטענה, היא בספטמבר 2012 או בסמוך לכך, ורק אז התגבש לכל המוקדם סכום החוב, ועל כן במועד 1.2.12 לא ניתן היה לדעת ש-8 חודשים לאחר מכן יתגבש חוב על אותו סכום והמסקנה היא כי הסכום הוכנס בדיעבד ע"י התובעת, מבלי שהמנוח יכול היה להיות מודע לסכום חוב כלשהו בעת החתימה, (המוכחשת).

6.מטעם התובעת הוגשו תצהירי רועי גולן – מנהל גביה בתובעת ותצהיר מר מוטי אטיאס. תצהירו של מר אטיאס הוגש כדי לשמש עדות ישירה על כך שהמנוח חתם וערב באופן אישי בכתב הערבות ובשטר החוב.

במועד ההוכחות לא התייצב מר אטיאס לחקירה על תצהירו, ותצהירו הוצא מהתיק ולא משמש ראיה. תצהירו של המנוח נותר בתיק, ברם ספק אם ניתן לתת לו משקל כלשהו בשל חוסר היכולת לחקור אותו בחקירה נגדית.

הראיות העומדות, אפוא, בפני בית המשפט הן תצהירו של מר גולן ופרוטוקול הישיבה בפני כב' הרשם, במסגרתו נחקר המנוח על תצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר.