ת"א 20972-04-14 CIA Capitolia LLC נ' דירקט קפיטל אינווסטמנטס בע"מ

1.בפניי בקשה לסילוק על הסף בשל היעדר עילה ו/או היעדר סמכות, ולחלופין בקשה לעיכוב הליכים, והכל כפי שיפורט לעיל. התביעה שסילוקה מתבקש הוגשה על-ידי התובעת, המשיבה (להלן: "המשיבה") כנגד הנתבעת, המבקשת (להלן: "המבקשת"), כשסכום התביעה עומד על הסך של 17,570,230 ₪.

2.בתמצית, נטען בכתב התביעה כי המשיבה הינה חברה המעוגנת בריגה, לטביה, ועוסקת בנדל"ן. המשיבה הינה חברה ציבורית שהתאגדה בישראל, והינה בעלת 100% ממניות חברת Rebend Investments Limited (להלן: "ריבנד"), חברה אשר התאגדה על-פי חוקי קפריסין. ביום 15/3/07 נחתם הסכם בין המשיבה ואחרים לבין ריבנד, הסכם מסוג מיזם משותף (JVA ) להקמת חברות משותפות שעניינו פיתוח פרויקטים שונים של מקרקעין בלטביה (להלן: "הסכם המיזם המשותף"). על-פי סעיף 18.3 (C) להסכם המיזם המשותף, התחייבה המשיבה להעמיד לטובת ריבנד הלוואה בסך 3,000,000 יורו אשר הייתה אמורה להיות מוחזרת עד ליום 30/4/08 בתוספת ריבית שנתית בשיעור 3% (להלן: "ההלוואה").

3.המשיבה טוענת כי ביום 15/2/07 דיווחה המבקשת לרשות ניירות ערך ולבורסה אודות נוסח קודם של הסכם המיזם המשותף, וביום 1/8/07 הורתה המבקשת למשיבה להעמיד את ההלוואה לריבנד בהתאם להוראות הסכם המיזם המשותף; ביום 15/11/07 נחתם הסכם ההלוואה בין המשיבה לריבנד (להלן: "הסכם ההלוואה"). הסכם ההלוואה פירט את תנאי ההלוואה שהועמדה ביום 3/8/07 ואת מועד החזרתה. המשיבה טוענת שההלוואה הועמדה לריבנד בהתאם להוראות המבקשת.

4.המשיבה טוענת בכתב התביעה כי בסופו של יום ההלוואה לא נפרעה במועדה. בסמוך למועד ההחזר ההסכמי, טוענת המשיבה כי שלחה מכתבים לב"כ ריבנד דאז, וזה האחרון ניסה לדחות את מועד החזר ההלוואה, אך מאמציו לא נשאו פרי. עוד טוענת המשיבה כי נעשו ניסיונות שונים להגיע להבנות עם המבקשת, לרבות פגישות עם נציגי המבקשת, אולם הדבר לא עלה יפה.

5.ממשיכה המשיבה וטוענת כי בשנת 2012 נודע לה כי כספי ההלוואה הועברו מריבנד למבקשת, אשר עשתה בהם שימוש לצרכיה, ואילו ריבנד נותרה חברה ריקה מתוכן ללא נכסים כלשהם וללא כספים. לאור התפתחות זו, פנתה המשיבה למבקשת ביום 29/10/12 וביקשה שוב את פירעון ההלוואה בתוספת הריבית ההסכמית, אולם אז התכחשה המבקשת לקבלת ההלוואה ולהסכם ההלוואה. המשיבה טוענת כי התכחשות זו נעשתה, בין היתר, על רקע חילופי בעלים במבקשת.

6.משכך, הגישה כאמור המשיבה את כתב התביעה המופנה אך ורק כנגד המבקשת. בתמצית, טוענת המשיבה כי ההלוואה הועמדה לריבנד על-פי הוראות המבקשת (סעיפים 8 ו-9 לכתב התביעה); שהעמדת ההלוואה לטובת ריבנד הייתה בהסתמכות על התחייבות המבקשת כי ההלוואה תוחזר במועד ועל חוסנה הפיננסי של המבקשת, אשר הציגה את עצמה כחברה בורסאית מצליחה (סעיף 11 לכתב התביעה); כי מי שנשא ונתן מטעם המבקשת לעניין ההלוואה היה מנכ"ל הנתבעת באותה העת, ולדיונים צורפו נושאי משרה אחרים מטעם המבקשת ואף לא אחד ממנהליה הרשמיים של ריבנד, שלימים התברר כי הינה חברת קש של המבקשת (סעיפים 12 ו-13 לכתב התביעה); כי בסמוך למועד פירעון ההלוואה פנו גורמים במבקשת על מנת לברר אפשרות דחייתה של ההלוואה ונעשו ניסיונות כאמור להגיע להבנות, ורק שנים מאוחר יותר, לאחר שהתברר למשיבה שהמבקשת נטלה את כספי ההלוואה לכיסה, התכחשה המבקשת להסכם ההלוואה (סעיפים 16-34 לכתב התביעה). העילות המשפטיות עליהן מבססת המשיבה את תביעתה כנגד המבקשת הינן הרמת מסך (סעיפים 37-45 לכתב התביעה); תרמית (סעיפים 46-48 לכתב התביעה); רשלנות (סעיפים 49-53 לכתב התביעה); ועשיית עושר ובלא במשפט (סעיפים 54-56 לכתב התביעה).

7.אחר הגשת כתב התביעה, הגישה המבקשת את בקשתה לסילוק על הסף וכן ביקשה לדחות את המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף. בהחלטתה מיום 5/6/14 דחתה כב' השופטת אביגיל כהן את הבקשה לדחיית המועד להגשת כתב הגנה, וקבעה כי לא מתקיימים התנאים בהלכת בובליל נ' אינדיג. בסעיף 2 להחלטתה קבעה: "אין בכתב התביעה עילה מכוח הסכם זה או אחר שחל עליו דין זר או תניית שיפוט, אלא עסקינן בתביעה בעוולת תרמית, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט והרמת מסך".

לנוכח החלטה זו, הגישה המבקשת כתב הגנה ואילו המשיבה הגישה כתב תשובה.

8.הבקשה לסילוק על הסף הועברה לטיפולי. יש לציין כי הבקשה והתגובות לה לא נתמכו בתצהירים ונימוקיהם משפטיים בעיקרם. משכך, ניתן היה להכריע בבקשה על יסוד הכתב והצדדים אף הורו לבית המשפט לעשות כן, עם זאת נעתרו להצעה לקיים ישיבת קדם משפט בטרם מתן הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, וזאת בין היתר, על מנת לבחון אפשרויות סיום התיק בדרכים אחרות. ביום 8/9/14 התייצבו הצדדים בפניי, אולם לא גובשה כל הסכמה שכזו, ומשכך אין לי אלא להכריע בבקשה המונחת בפניי, אגב פירוט טענות הצדדים.

טענות המבקשת בבקשה לסילוק על הסף