ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
20834-11-15
06/01/2016
|
בפני השופט:
גד גדעון
|
| - נגד - |
תובעים:
1. לאוניד לפידוס
2. טטאינה לפידוס תמיר יחיא
עו"ד תמיר יחיא
|
נתבעים:
1. מיכאל צ'רניק
2. יקטרינה צ'רניק מיטל מסיקה אליהו
עו"ד מיטל מסיקה אליהו
|
| החלטה |
זוהי החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת התיישנות. הוחלט לדחות את הבקשה, כמפורט להלן.
ביום 9.11.2015 הגישו התובעים תביעה לפסק דין שבו התבקש סעד הצהרתי, לפיו התובעים הם הבעלים של מחסן המסומן יד בתשריט הבית המשותף, בשטח של 5.7 מ"ר הצמוד לדירה מספר 34 הרשומה בלשכת רישום המקרקעין כגוש 2391, חלקה 15, תת חלקה 34 בהתאם לצו רישום בתים משותפים 27822/05 בתיק בית משותף 505/05 (להלן: "המחסן"); וכן, לצוות על לשכת רישום המקרקעין, לבטל את הצמדת המחסן לתת חלקה 34 בחלקה 15 גוש 2391, ולהצמידו לתת חלקה 2 בחלקה 15 גוש 2391.
על פי הנטען בכתב התביעה, רכשו התובעים את דירה מס' 2 בבית המשותף בשנת 1991, וביום 14.7.1997, רכשו את המחסן, מבעלי הזכויות של דירה מס' 34 בבית המשותף, תמורת סך 7,500 ש"ח.
עובר לרכישת המחסן, לטענת התובעים, טרם נרשם הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין. התובעים לא פנו אל החברה המשכנת, כדי לרשום את הצמדת המחסן הנטענת לדירתם. ביום 14.8.2005 נרשם הבניין בפנקס הבתים המשותפים. היות שדבר מכירת הזכויות הנטענת במחסן, לא דווח לחברה המשכנת, נרשם המחסן כצמוד לדירה מס' 34. ביום 13.1.2013 רכשו הנתבעים את דירה מס' 34, ובהמשך, נרשמה על שמם הבעלות בדירה שאליה מוצמד המחסן.
הנתבעים דרשו מהתובעים לסלק את ידם מהמחסן, ובהמשך, הגישו נגדם תביעה לסילוק יד, שמהלכה הוסכם, כי התובעים יגישו את התביעה דנא.
הנתבעים טענו, כי יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת התיישנות, בהסתמך על סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ובשים לב לכך שבענייננו לא חל סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, הקובע כי חוק ההתיישנות אינו חל, על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים.
לטענת התובעים, גם אם תתקבל טענת הנתבעים, לגבי תחולתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, אזי עדיין חל סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות. לטענתם, מאחר שרכשו את המחסן, בשנת 1997, הרי שטרם התיישנה זכותם. עוד נטען, כי עילת התביעה קמה, עם דרישת הנתבעים לפינוי המחסן ולכן לא חלפה תקופת ההתיישנות.
דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. אין מחלוקת, כי מדובר במקרקעין מוסדרים. נפסק, כי תביעה לקיום זכות שאינה רשומה במקרקעין מוסדרים, היא בגדר תובענה לאכיפת חיוב חוזי במקרקעין, וככזו, אין היא חסינה מהתיישנות מכח הוראת סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, וחל עליה סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות הקובע תקופת התיישנות של 25 שנים [ראו למשל, ע"א 9042/12 אבו עיסא נ' סרחאן (4.5.2015), סעיף 16]. בענייננו, עילת התביעה של התובעים נולדה, לכל המוקדם, במועד שבו רכשו את המחסן, בשנת 1997, כך שטרם חלפה תקופת ההתיישנות של 25 שנים.
לפיכך, נדחית הבקשה. הצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין הוצאות הבקשה, בסיכומי טענותיהם, והעניין ידון, ככל הצורך, בפסה"ד.