ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
20000-08-15
08/12/2015
|
בפני השופט:
אהרון שדה
|
| - נגד - |
מבקשים:
דניאל פופוביץ
עו"ד ת. קלדרון
|
משיבים:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי
|
| פסק דין |
התובע היה בעלים של 100% ממניות חברת מדיא שיווק והפצת תכשיטים ( 1996 ) בע"מ העוסקת בתחום הרכישה, שיווק, ייצור וייבוא של תכשיטים, תוצרי זהב ושעונים.
הנתבע הינו פקיד שומה רחובות.
התובע חייב על פי חוק בהגשת דוחות לנתבע ולטענתו הנתבע לא מאפשר לו להגיש דו"ח מתוקן בעניין עסקת רכישת מניות שעליה דיווח אולם נערכו בה שינויים וביטולים אשר משפיעים על סכום החוב של התובע.
ביום 10.8.15 הוגשה במסגרת ההליך כאן בקשה למתן צו מניעה זמני המורה על עיכוב הליכי גבייה בהם פתח הנתבע כנגד התובע עד למתן החלטה אחרת.
הבקשה הוגשה עם כתב תביעה למתן צו עשה כנגד הנתבע-המשיב אשר יורה לו לקבל ולקלוט "דו"ח מתוקן" אשר הגיש התובע לשנת 2012 ואשר משקף, לטענת התובע, את הכנסותיו ואת חבותו במס לאותה שנה.
לחילופין ביקש התובע להורות לנתבע להכיר בדו"ח המתוקן כ"השגה" על שומה לפי סעיף 150 לפקודת מס הכנסה.
לאחר עיון בכתב התביעה ובבקשה לסעד הזמני הוחלט ביום 10.8.15 על מתן הצו הזמני אולם הובהר שחסרים בהם מסמכים כגון שומה או תשובת הנתבע לצורך ניהול ההליך ובחינת עניין הסמכות העניינית וכך נכתב:
"לא מצאתי בבקשה שום מסמך המהווה שומה או תשובת המשיב לבקשה להגשת דו"ח מתוקן או החלטה לפעול בהליכי גבייה כנגד המבקש.
מעבר לנחיצותם של אלו לצורך ניהול ההליך וקבלת ההחלטה, נדרשים המסמכים על מנת לגבש עמדה ביחס לסמכות העניינית.
יחד עם זאת, בשל הדחיפות הלכאורית ניתן צו זמני המורה על עיכוב הליכי גבייה מצד המשיב כלפי המבקש בגין השומה נשוא הליך זה עד למתן החלטה אחרת."
הנתבע מצדו הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה והבקשה למתן סעד זמני מחמת חוסר סמכות עניינית, לפי תקנה 101(א)(2) לתקנות סד"א או מחמת קיומו של סעד חלופי או מחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות. ככל שלא תתקבלנה הטענות לסילוק על הסף, עתר הנתבע לביטול צו המניעה הארעי מיום 10.8.15 שניתן במעמד צד אחד וביקש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמו.
הנקודה המרכזית והחיונית לעניינו בשלב הזה הינה האם קיימת לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בתביעה.
טרם ההכרעה, ראוי לסקור את השתלשלות הדברים ולו בקליפת אגוז.
בחודש יוני 2012 מכר התובע 70% ממניותיו בחברת מדיא הנ"ל לחברה בשם מינרלי כשהתמורה ניתנה במניות של חברת מינרלי בשווי מוערך של כ-1,110,000 ₪ (העסקה הראשונה).
ביום 11.9.14 הגיש התובע דו"ח מקוון לשנת המס 2012 ובמסגרתו דיווח על העסקה הראשונה ועל רווח ההון שצמח לו ממנה ועל פי שומה עצמית שערך הגיע סכום המס לתשלום לסך 219,836 ₪, בעקבות הדו"ח המקוון הוגש ביום 17.9.14 הדו"ח השנתי.
בחודש מאי 2013 נכרת הסכם נוסף בין התובע לחברת מינרלי בה רכש את כל מניות התמורה שלה כנגד תשלום חלק מהמניות הרגילות שרכש ממנה התובע בעסקה הראשונה כאשר העסקה הייתה מותנית באישור בית המשפט לצורך עמידה בהוראת סעיף 303 לחוק החברות (העסקה השניה).
ביום 13.8.14 הגיש התובע את הדו"ח המקוון לשנת 2013 ודיווח על העסקה השניה בה נגרם לו הפסד הון בסך 455,566 ₪ כאשר ביום 31.8.14 הגיש את הדו"ח השנתי לשנת 2013.