זוהי תביעה כספית על סך 1,565,700 ₪ שהוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעת (דודתה).
תמצית טענות התביעה
1. התובעת ובעלה הינם זוג צעיר והורים לילדים קטנים, מכרו את דירתם ברח' בן צבי 59 בגבעתיים. בנה של הנתבעת, דור שפייזמן (להלן: "דור"), הזמין את בעלה של התובעת, (להלן: "עידן") לפגישה בבית אמו ( "הנתבעת") וסיפר לו בנוכחות הנתבעת על תכניותיו להשקעה, ביחד עם אפי מלכה, בשני מיזמים: האחד בנושא ניהול תכנים ברשת האינטרנט שבו שיעור אחזקותיו, כטענתו, 20% ומיזם עתידי בו מעורבת חברה שבה הוא עתיד להחזיק 10% ממניותיה.
דור ביקש מעידן שהוא והתובעת ילוו לו כספים להשקעה במיזמים, כאשר להבטחת השבת ההלוואה יירשמו על שם התובעת מחצית ממניותיו בשתי החברות הנוגעות למיזמים אלו, מה שיניב לתובעת גם רווחים בנוסף להשבת ההלוואות. כן הציע דור שעד שהמיזמים יניבו רווחים, הוא ישלם לתובעת מדי חודש דמי שכירות, כיוון שעד להשבת ההלוואה אמורים היו התובעת ועידן להתגורר בשכירות ולא לרכוש דירה בכספי מכירת הדירה, ככל שילוו אותם לדור לצורך המיזמים. דור הבטיח שכספי ההלוואה מובטחים והמיזם יקום בתוך 10 חודשים.
2. התובעת הסכימה להצעתו של דור, רק לאחר שהנתבעת התחייבה להיות ערבה להשבת ההלוואה, ולאחר שדור, בגיבוי הנתבעת, הבטיחו שהתובעת תהפוך שותפה ושהשקעתו של דור כפולה מהשקעתה. לטענת התובעת דור היה לכל אורך הדרך עם אמו וביחד עם אמו הציג בפניה את המצגים.
לאחר שכנוע והתחייבות דור והנתבעת ולאור והאמון שנתנו התובעת ועידן בדור ובנתבעת כבני משפחתם, שכנעה התובעת את בעלה להלוות את הכספים שקיבלו בתמורה למכירת דירתם, למעט הסכומים שהועברו לתשלום המשכנתא, בסך 1,420,000 ₪, (להלן: "ההלוואה"). סכומי הכסף הועברו בשיקים שמשכה הנתבעת מחשבון שלה ושל בעלה, בהתאם לתשלומים ששלמו לה רוכשי הדירה.
3. ההמחאות שמשכה התובעת הן כדלקמן: ביום 13.8.09 ההמחאה על סך 250,000 ₪ לפקודת הנתבעת וזאת, לטענת התובעת, כדי להרגיע את התובעת ובעלה שהנתבעת ערבה להשבת כל הכספים שהועברו לדור, לאחר שהתחייבה לערוב לכספים אלה. ביום 15.11.09 המחאה לפקודת דור על סך 300,000 ₪. ביום 20.12.09 המחאה ע"ס 250,000 ₪ ובאותו יום הוחזרו לה 250,000 ₪. ביום 18.1.10 המחאה לפקודת דור ע"ס 200,000 ₪. ביום 3.2.09 המחאה לטובת דור על סך 240,000 ₪. ביום 8.4.10 לפקודת דור בסך 180,000 ₪ ביום 22.4.10 לפקודת דור ע"ס 120,000₪ ועוד 9,000 ₪ במזומן לעו"ד של דור עבור העסקה.
4. כפי שהבטיח דור שנושא ההלוואה יעוגן בהסכם, ביום 14.12.09 ולאחר שהכספים הועברו לדור, נחתם הסכם בין התובעת לדור, בו נקבע בס' 7 שמדובר בהלוואה ואין כל טענה להשקעה. לטענת התובעת לא היה מדובר בהשקעה, והראיה, שהיא ועידן לא קיבלו כל מניות בחברה. לטענת התובעת ועידן, הם אינם מבינים את ההסכם מבחינה משפטית, אך דרשו שיהיו בהסכם בטוחות –המניות שהובטח שיעברו על שמה, והתובעת חתמה על הסכם מתוך אמון מלא בדור ובנתבעת והבטחתם, שישיבו בכל עת את הכספים ושהנתבעת אחראית להשבתם. לטענת התובעת ועידן הם ציפו להשבת כספי ההלוואה לרכישת דירה וגם לרווחים ככל שיהיו והמניות היוו עבורה ביטחון וההסכם משקף ונותן תוקף להלוואה.
5. לאחר זמן, כאשר ביקשו התובעת ובעלה לדעת מה קורה עם כספם ועם המניות שהובטחו להם משכו אותם דור והנתבעת בתשובות לא ברורות, סיפרו שכספם הועבר לצד ג' – אפי מלכה שאסור לו לדעת שהתובעת ובעלה השקיעו בפרויקט.
כאשר עברו התובעת ובעלה להתגורר בשכירות, דור והנתבעת שילמו בתחילה את דמי השכירות ודור נתן להם 20,000 ₪ במזומן. כשבקשו לברר מה עלה בגורל כספם והמיזמים הרגיעו אותם דור והנתבעת, שהם יקבלו את כל כספם חזרה. בהמשך הפסיקו דור והנתבעת להעביר את דמי השכירות באופן שוטף, מה שגרם לתובעת ובעלה לעזוב את הדירה המושכרת ולעבור לדירה אחרת בדמי שכירות פחותים ודור העביר להם 5,000 ₪ בחודש.
6. לבקשת דור והתחייבות הנתבעת להיות ערבה לכל הכספים שיתנו לדור, העבירה התובעת את רכבה הפרטי לדור ונתנה לו להשתמש בכרטיס האשראי שלה. לאחר מס' חודשים נוספים הודיע להם דור שהמיזמים לא יצאו אל הפועל, שאפי מלכה אינו מוכן להחזיר את הכסף ודור הפסיק לשלם את דמי השכירות. עד לאותו מועד שולמו לתובעת ובעלה סך 78,900 ₪ כאשר לאורך כל התקופה דור והנתבעת הבטיחו להם שיקבלו את כל כספם בחזרה.
כמה חודשים טרם הגשת התביעה דנן התברר לתובעת ולעידן, שדור זכה בתביעה נ' אפי מלכה בנוגע לשני המיזמים וקיבל ממנו 1,360,000 ₪. רק אז הם הבינו שהמיזמים לא יצאו אל הפועל, שדור תבע את אפי מלכה, שאין בכוונתו להשיב להם את כספם ונכנס להליך של פשיטת רגל כעוקץ כלפי התובעת ובעלה. דור הינו פושט רגל ולכן התביעה הוגשה נגד אמו כערבה אישית לחוב ההלוואה.
7. לטענת התובעת, היא הלוותה כסף לנתבעת, אין מדובר בהשקעה בחברות אלא בהלוואה, כך עולה מס' 7 להסכם שנחתם בינה לבין דור. התובעת נסמכת גם על כך שדור הצהיר בתצהיר שהגיש בבוררות בינו לבין אפי מלכה, שחלק מהכספים הם הלוואות שקיבל מקרובי משפחתו. לטענתה, ממסמכי הבוררות עולה, שהנתבעת הייתה מעורבת בעסקיו של דור עם אפי מלכה, שדור התייעץ עם הנתבעת מראשית הדרך לגבי כניסתו למיזמים, שהנתבעת הייתה מעורבת כאשר התגלו קשיים במיזמים, שהיא הכירה את ההסכמים עליהם חתם דור. ביום 3.6.10 אף חתמה הנתבעת על הסכם שהחליף את ההסכם המקורי בהקשר למיזם האינטרנט. הנתבעת אף קיבלה מניות בחברה שהוקמה לצורך המיזם בהתאם לרישומי החברה וההסכם. בבוררות אישרה הנתבעת כי חלק מהכספים שהשקיע דרור במיזם הגיעו ממנה ומקרובי משפחה. הנתבעת ודור אישרו בבוררות כי שניהם כאחד וכי הנתבעת ודור הם אותו דבר ושהנתבעת הייתה מעורבת בהעברת כספים.
כל אלה, כך התובעת, סותרים ודוחים את טענת הנתבעת לפיה, לא היה לה חלק בעסקיה של בנה ושהיא לא הייתה מעורבת במיזמים.;
תמצית טענות ההגנה
8. הנתבעת והתובעת היו ביחסים טובים והנתבעת שימשה לתובעת, שגדלה בביתה, כאם. הנתבעת לא התחייבה ולא ערבה, בכתב או בע"פ, לכספי תובעת ואין כל יריבות ביניהן. עסקיה של התובעת עם דור לא צלחו וקרסו, והתובעת בחרה לביים סיפור דמיוני נגד הנתבעת. הנתבעת לא נכחה בפגישה בין דור לעידן ולא ידעה שהתובעת ועידן עושים עסקים עם דור. כל השלושה הסתירו מהנתבעת שהם עומדים לעשות עסקים יחדיו. רק מספר חודשים לאחר ביצוע העסקה הגיעו אליה התובעת ועידן וסיפרו לה שהם השותפים החדשים של דור. באותה עת היו בביתה מספר אנשים, כולל חברה של אחד מבניה, אורן גרשון ועוד אנשים רבים. לטענת הנתבעת, אין מדובר בהלוואה אלא בעסקה מסחרית עם הסיכונים הכרוכים בכך, ואלה כספי השקעה של שני הצדדים, חלוקת רווחים ומניות.
9. הנתבעת השיבה את סכום ההמחאה בסך 250,000 ₪ לנתבעת ולכן אין מדובר בערבות הנתבעת לכל סכום שהוא. ידוע לנתבעת שעסקיו של דור ושל התובעת עם אפי מלכה קרסו, אך הדבר לא היה בשליטת הנתבעת, שלטענתה, אין לה כל קשר עם עסקיו של בנה.