ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
19237-11-10
29/09/2014
|
בפני השופט:
גד ארנברג - סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
תובע:
מ' מ'
|
נתבעים:
1. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
2. אריה ראובני
3. הפניקס חב' לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
התובע יליד 9.10.88 היה מעורב בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.9.96 בהיותו בן 8. אוטובוס פגע בו והוא נלקח לבי"ח הדסה עין כרם כשהוא סובל מנפיחות במצח ופגיעה בברך שמאל ובמפרק שמאל. התובע שוחרר באותו יום מבי"ח לאחר שטופל בחדר המיון.
בחודש מרץ 1998 אובחן התובע כסובל מאפילפסיה מסוג TRUE ABSENCES. האבחון נתמך בבדיקות EEG. התובע קיבל טיפול תרופתי.
לצורך בדיקת נכותו של התובע מינה כב' הרשם (כתוארו אז) מרדכי בורשטיין את המומחה פרופ' נתן בורנשטיין, מומחה בתחום הנוירולוגי. מיד עם המינוי הגיש ב"כ התובע בקשה לפסול את המומחה בשל קשרים שלו עם חברות ביטוח. ביום 18.9.11 נדחתה הבקשה בהחלטה של כב' הרשם (כתוארו אז) בורשטיין.
המומחה בדק את התובע ומסקנתו היתה שמצב התובע מתאים לנכות של 10% ואולם אין לקשור בין נכות זו לבין התאונה וזאת בשל כך שידוע שחבלה קלה שעבר התובע, כפי שמתועדת במסמכים הרפואיים, לא יכולה לגרום להתקפים אפילפטיים בתר-חבלתיים, מה עוד שסוג האפילפסיה שאובחנה אצל התובע בילדותו "בוודאי ובוודאי אינה קשורה לתאונה או לחבלת ראש והיא מולדת ומתפתחת על רקע גנטי ואין לקושרה לתאונה" (ציטוט מחוות הדעת ג.א.).
התובע, שלא היה שבע רצון מתוצאות חוות הדעת הזמין את המומחה לחקירה. בחקירתו עמד המומחה על קביעתו לפיה חבלה קלה כפי שהיתה לתובע-שבעקבותיה לא נעשו לו כל בדיקות הדמיה בראש לא T.C. ולא M.R.I. , כאשר התובע שוחרר באותו יום מבית חולים וכאשר מדובר בסוג האפילפסיה שהתגלתה אצל התובע- אינה יכולה לגרום לאפילפסיה. לפיכך, קבע המומחה שאין לקשור בין התאונה לבין האפילפסיה. לדברי המומחה, האפילפסיה הספציפית התגלתה אצל התובע בגיל המתאים להתפרצותה של אפילפסיה כזו. מדובר באפילפסיה שנגרמת כתוצאה מגנטיקה בלבד אף אם לא גנטיקה רציפה. היינו, יכול להיות שכמה דורות לא פרצה אפילפסיה אצל מי מבני משפחת התובע אך עדיין מדובר באפילפסיה שנגרמת כתוצאה מגנטיקה. בשלב זה לא נמצא מה הגורם הגנטי אך לדברי המומחה בכל הספרות המדעית שהוא מכיר נקבע כי אפילפסיה כזו נגרמת מגנטיקה ולא מחבלה.
במהלך חקירת המומחה הוא נשאל גם בענין כמות חוות הדעת שהוא נותן בכלל ולחברות ביטוח בפרט. המומחה השיב שאין לו קשר ישיר עם חברות ביטוח, רוב חוות הדעת שלו ניתנות כמומחה מטעם בית המשפט. חלקם ניתנות דרך מדיטון עבור חברות ביטוח, ואולם אין כל קשר ישיר בינו לבין חברות הביטוח. המומחה הסכים שמדיטון תתן נתונים על חוות הדעת שהוא נתן. מדיטון נתנה את הנתונים ובעקבות קבלתם ביקש ב"כ התובע פעם נוספת לפסול את חווה"ד המומחה ולמנות מומחה אחר משום שהתברר שהמומחה נתן בשנים האחרונות מספר לא מועט של חוות דעת שסופקו לחברות ביטוח. דחיתי בקשתו זו של התובע משום שלטעמי עדות המומחה לא היתה מוטה למי מהצדדים. המומחה ביסס את חוות דעתו על הנתונים העולים מהחומר הרפואי שבתיק זה וממצבו של התובע. היה ידוע שהמומחה נותן חוות דעת דרך מדיטון ואולם המומחה עצמו העיד שאין כל קשר ישיר בינו לבין חברות הביטוח.
התוצאה היא איפוא שיש לקבל את חוו"ד המומחה ולקבוע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו של התובע שהחל לסבול מהתקפי אפילפסיה כשנה וחצי לאחר התאונה. מדובר לפי חווה"ד והחקירה בסוג אפילפסיה שלא נגרם מחבלה, אפילפסיה שמקורה גנטי. מדובר בפגיעת ראש קלה ללא איבוד הכרה וללא הקאות לפיכך אך סביר שאין קשר בין התאונה לבין האפילפסיה. אציין כי לפני זמן לא ארוך נחקר בפני מומחה אחר, בתיק אחר, ששלל גם הוא קשר בין מצב התובע שנפגע באותה תאונה בהיותו ילד ואף איבד הכרה למספר שניות לבין אפילפסיה שהתגלתה אצלו לאחר מכן ואף הוא קבע כי חבלת ראש קלה (שכללה, כאמור, איבוד הכרה למספר שניות) לא יכולה לגרום לאפילפסיה.
אין לקבל גם את טענות התובע לפיהן יש להפעיל את דוקטרינת הגולגולת הדקה שכן כפי שהעיד המומחה מדובר בחבלת ראש קלה שאין בה אף כדי להוות טריגר או "שותף" שהביאו להתפרצות האפילפסיה. מדובר לפי חווה"ד באפילפסיה שפורצת על רקע גנטי והיא פרצה אצל התובע בגבולות הזמן בו היא פורצת בדרך כלל.
בנסיבות אילו בהם לא נותרה אצל התובע נכות שהיא תוצאה של התאונה יש מקום לפיצוי בגין כאב וסבל ועזרה של ההורים בתקופה הראשונה הצמודה לאירוע התאונה בלבד.