ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
19152-08-10
22/12/2014
|
בפני השופטת:
רים נדאף
|
| - נגד - |
התובע/המבקש:
עו"ד עלי עותמאן
|
הנתבעת/המשיבה:
לשכת עורכי הדין בישראל
|
| החלטה |
1. בפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 2/10/2014, ואשר לטענת התובע ניתן בהיעדרו ונודע לו על קיומו רק ביום 12/10/2014, מהמרכז הארצי.
רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה כספית, נזיקית ובגין לשון הרע על-סך 100,000 ₪ כנגד לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: "הנתבעת").
3. ביום 1/10/2014 הוגשה הודעה משותפת מטעם הצדדים לבית-המשפט, לפיה הודיעו, כי הגיעו ביניהם להסדר מחוץ לכותלי בית-המשפט, כמפורט שם, ואשר כלל דחיית התביעה כנגד הנתבעת, אי מתן צו להוצאות והחזרת האגרה בהתאם לתקנות לידי ב"כ התובע – עו"ד חלאילה ובקשה לביטול הדיון שהיה קבוע ביום 2/10/14. על ההודעה חתום עו"ד מחמוד חלאילה, ב"כ התובע ועו"ד לידיה מנדלבאום, ב"כ הנתבעת.
4. ביום 2/10/2014, אישרתי את ההסדר אליו הגיעו הצדדים ונתתי לו תוקף של פסק-דין. בכפוף להסכמה, הוריתי על דחיית התביעה ללא צו להוצאות, ועל ביטול הדיון שהיה קבוע לאותו יום.
5. ביום 10/11/2014 הגיש התובע את הבקשה הנדונה לביטול פסק-הדין, נשוא דיוננו, בטענה כי נודע לו מב"כ שישיבת בית-המשפט שהייתה קבועה ליום 2/10/2014 נדחתה למועד אחר, וכי הדיון ביום 2/10/2014 בוטל. כל ניסיונותיו ליצור קשר עם בא כוחו לבירור מועד חדש, לא צלחו, והוא נאלץ להתקשר למרכז הארצי בכדי לברר את מועד הישיבה הבאה, ולהפתעתו התגלה לו לטענתו ביום 12/10/2014 שהתיק סגור וקיים בו הסכם פשרה שעליו הוא חתום. מיד בסמוך, צילם את תיק בית-המשפט והתגלה לו, כי עו"ד חלאילה –בא כוחו הוא החתום על ההסכם בלי ידיעתו והסכמתו. במתן פסק-הדין, כפי שניתן, נגרם לו נזק בלתי הפיך ופגיעה תדמיתית נוספת בזה שפסק-הדין עורר מחדש את פסילתו. בנסיבות העניין, מן הדין והצדק, כי בית-המשפט יורה על ביטול פסק-הדין, ויתן לו את יומו.
6. ביום 10/11/2014, הוריתי על קבלת תגובת עו"ד חלאילה – ב"כ התובע, וכן תגובת ב"כ הנתבעת בתוך 14 יום. חרף חלוף המועד, לא התקבלה תגובת עו"ד חלאילה.
7.הנתבעת בתגובתה טענה, בין היתר, כי דין הבקשה להידחות. לבית-המשפט, אשר קם מכיסאו, אין כלל סמכות עניינית לדון בבקשה. היא טענה כי הלכה היא, כי המבקש לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה בעילה של פגם בכריתת ההסכם, המונח ביסודו ובשורשו, חייב להגיש תובענה חדשה בעניין זה, בערכאה שבה ניתן פסק-הדין, אשר נתן תוקף להסכם הפשרה (ראה: ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה (4/3/10), רע"א 7480/14 בנימין דדוש נ' יונה ויפרובניק (18/11/14) ועוד, כמפורט בתגובה). הנה כי כן, הגשת בקשה לביטול פסק-דין, לבית-המשפט במסגרת תיק דנא, דינה להידחות. למעלה מהצורך, טוענת הנתבעת, כי גם לגופו של עניין, אין לתובע שום עילה, ומדובר בבקשה מקוממת במיוחד המהווה זילות בבית-המשפט. המבקש ידע על הדיון, ידע כי אינו מגיע אליו, ובחלוף חודש ימים, פונה בבקשה נפסדת זו, לאחר שיהוי רב. התובע מציג את עורך דינו, כמי שמסר לו עובדות שקריות. מעבר לחומרה שיש בהאשמה זו כלפי אותו עו"ד, הרי שככל שיש שמץ בטענה מסוג זה, עליו לפנות לעורך דינו הקודם.
דיון והכרעה:
8. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.