ת"א 19075-02-13 אביבי ואח' נ' האחים ישראל בעמ ואח'

1. בפני תביעה בעילה חוזית ונזיקית, בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה של דירה אותה רכשו התובעים מהנתבעות 1 ו-2 שהנתבעת 3 קבלן משנה שלהן.

ניהול ההליך:

2. בהסכמת הצדדים מיום 20.5.14 מונה מומחה מטעם בית משפט לבחינת הליקויים , האחריות לליקויים ועלות התיקון. לאחר שהוגשה חוות הדעת של המומחה המהנדס איל שנהב (להלן-"המומחה ") הושגה הסכמה דיונית לפיה פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות וללא שמיעת עדים ויינתן צו לסיכומים.

3.המומחה שנהב ביקר בדירה , עיין בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים המהנדס סאבו וכן בחוות דעת של אדריכל מטעם הנתבעות אבי גולדשטיין (עמ' 2 לחוות הדעת מיום 6.10.14).

המומחה העריך את עלות תיקון הנזקים אותם מצא בדירה ברחוב פנחס קהתי 22/4 ירושלים (להלן-"הדירה") בסך של 16,225 ₪ ללא מע"מ ככל שהתיקון יבוצע ע"י קבלן מזמן מטעמם (עמ' 25 לחוות הדעת ) . לאחר ביצוע בדיקה של הרטיבות בדירה לפי הנחיות המומחה ומשהוצג לו דו"ח בדיקה הוגשה חוות דעת משלימה ע"י מר שנהב לפיה עלות ביצוע תיקונים נוספים היא בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

טענות הצדדים:

4. התובעים טענו בסיכומיהם כי בהתאם לחוות הדעת וחוות הדעת המשלימה של המומחה שנהב על הנתבעות לפצות אותם בגין הליקויים שנמצאו בדירה לפי עלות התיקונים שהוערכה בחוות הדעת , כולל פיקוח , בסך כולל של 20,153 ₪ . לדידם, אין לאפשר לנתבעים לבצע את התיקון בעצמם משלא השכילו לעשות כן מוקדם יותר ובטרם הוגשה התביעה.

5. הנתבעים הודיעו בסיכומיהם כי אין הם מבקשים לבצע את התיקון בעצמם לאור חלוף הזמן ממועד מסירת הדירה ועד היום אף שלדידם, התובעים מנעו מהם באמתלות שונות את השלמת התיקון עובר להגשת התביעה.

הנתבעות, לא חלקו על חוות הדעת של המומחה שנהב בעניין עלות התיקונים. למרות זאת טענו כי יש להפחית 25% מעלות התיקון , שיעור ההפחתה לקבלן גדול (בסיפא של עמ' 25 לחוות דעת המומחה) זאת בהתחשב בחוות הדעת של המהנדס סאבו לפיה הוערכה משיקולי אגרה עלות תיקונים לנתבעות ולא בתיקון עצמי ע"י התובעים , בשעה שהתובעים ביקשו בכתב התביעה לבצע בעצמם את התיקונים. לפיכך ביקשו הנתבעות שהפיצוי יועמד על סך של 13,047 ₪ כולל מע"מ.

6. בנוסף, נותרה מחלוקת בשאלת הזכות לפיצוי ללא ממוני בעוד התובעים טענו לנזקם בגין עגמת נפש בסך של 15,000 ₪ עקב מחדלי הנתבעות לרבות באיחור במסירה וכן בגין הרטיבות בדירה שהכבידה על מגוריהם בדירה ופגעה ברכושם ובאי השלמת ביצוע התיקונים למרות פניות חוזרות ונשנות שלהם לנתבעות.

7.על כך השיבו הנתבעות וטענו כנגד הרחבת חזית אסורה בסיכומי התובעים בנוגע לרכיב עגמת הנפש מחמת איחור במסירה ונזק לרכוש. יתירה מך, בכתב התביעה הועמד רכיב עגמת הנפש בסך של 10,000 ₪ בלבד ואין להוסיף עליו במסגרת סיכומיהם. לגופם של דברים נטען כי התנהגותם של התובעים, שלא מהרו להגיש את תביעתם מעידה כי לא סבלו מהליקויים. חמור מכך, התובעים מנעו בהתנהגותם מהנתבעות להשלים את התיקונים בהתחמקות חוזרת ונשנית מתיאום מועדים לביצועם. בנוסף טענו כי מחוות דעתו של המומחה שנהב עולה כי האחריות לרטיבות בדירה מוטלת לפתחם של התובעים מחמת סגירת חלק מהמרפסת. בכך, מנעו התובעים אוורור בחדר המקלחת ואין לחייב אותן בגין אשמם זה.

דיון והכרעה:

נזקי הדירה: