ת"א 19036-04-13 מלכה נ' אליקים בן ארי בעמ ואח'

1.עסקינן בתביעה שהוגשה בחודש אפריל 2013 בגין נזקי גוף, כשעתה מבקש התובע לאפשר לו להגיש חוות דעת מתוקנת/משלימה בתחום האורתופדי וכמידת הצורך – לאפשר לו את תיקון התביעה לשם כך.

2.כתב התביעה הוגש בגין ארוע החלקה משנת 2010 כנגד המעסיק והחברה המבוטחת בפוליסת חבות מעבידים ובמקורו לא הוגש הוא בלווית חוות דעת רפואית כדין.

חוות דעתו של אורתופד – דר' אריאלי הוגשה לתיק רק ביום 2.7.14 כשלפיה לתובע 15% נכות בגין פגיעה בעמוד שידרה מותני תוך שהנתבעים הורשו להגיש חוות דעת נגדית וכן עשו ביום 10.10.14, כשעל פי חוות הדעת מטעמם לתובע לא נותרה נכות צמיתה בעמוד השדרה.

3.המחלוקת נסובה על רצונו של התובע להשלים למעשה את חוות דעתו של דר' אריאלי על ידי התייחסות מטעמו לנכות הנתונה בכתף בגין הגבלת תנועות בפרק הכתף ופציעת שרירי הכתף (15% +10%).

בעוד התובע טוען כי רצונו זה מתיישב עם תוכן כתב התביעה וכי אין בו משום הרחבת חזית, הרי שהנתבעים מנגד טוענים כי עסקינן בהרחבת חזית אסורה וכי משכך בעיקר אין מקום להתיר הגשת חוות הדעת המשלימה ובפרט בהינתן הדעת לעיתוי, קרי – לאחר שהנתבעת טרחה והגישה חוות דעת מטעמה היא שבכללה שלילת קיומה של נכות בכתף.

4.לאחר ששקלתי טענות צדדים ועיינתי בכתב התביעה על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להתיר צירופה של חוות הדעת המשלימה וזאת כמבואר ומנומק להלן תוך התייחסות לעיקרי הטענות שהועלו מחד גיסא ומאידך גיסא.

5.ראוי להקדים ולציין כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לכך שהוספה של חוות דעת רפואית לא אמורה להיות משום תיקון של עילת התביעה, אלא תמיכה בטענות העובדתיות המופיעות בכתב התביעה וזאת כאמור ברע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' אסתר מונסונגו (5.10.09).

עם זאת ולטענת הנתבעים, בפועל יש בחוות הדעת המשלימה כדי להוסיף על עילת התביעה ולערוך מקצה שיפורים וזאת שלא כדין.

6.לאור האמור, אדרש תחילה לשאלת היקפו של כתב התביעה ועיקר – לשאלה השנויה במחלוקת בדבר היותו מקיף אף את הפגיעה הנטענת בכתף ואת היותה נובעת מארוע התאונה דנן:

בעניין זה סבורה אני כי וכטענת התובע כתב התביעה משמיענו מפורשות טענה מצידו הוא באשר לפגיעה בכתף עקב ארוע התאונה. כך למשל, מצוין בתאור ארוע התאונה בסעיף 4, וכן לאורך סעיפים 14 עד 24 במסגרת פירוט תוכנו של התיעוד הרפואי הקיים.

הטענה לפיה התובע אינו טוען בתביעתו מפורשות לקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בכתף לבין ארוע התאונה, אין בידי לקבלה שכן יש לקרוא את התביעה בכללותה ובדרך זו ניתן בנקל להבין כי התובע הטוען בתיאור התאונה כי נפגע בכתף ימין מתאר בהמשך בין השאר, את טיבה והשלכותיה של פגיעה זו.

במצב דברים זה, אין ספק כי לו היתה חוות דעתו המקורית של דר' אריאלי נושאת התייחסות לשיעור הנכות בכתף, הרי שלא ניתן היה לשלול במישור הדיוני אפשרות זו. למעשה עיון בחוות הדעת המקורית מלמד כי בפועל ישנה התייחסות לפגיעה בכתף ימין ובזיקה לתאונה דנן. כך למשל בפרק "תלונות החולה" מציין המומחה: "ממועד הפגיעה 23.11.10 חש כאבי גב תחתון וכתף ימין". יתרה מכך, בפרק "הבדיקה הגופנית של החולה" ישנה התייחסות ספציפית לכתף ימין תוך פירוט בלתי מבוטל של ממצאי הבדיקה הקלינית שנעשתה בהקשר זה ושל ממצאי בדיקותU.S ו- MRI.