ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
18134-02-13
21/10/2014
|
בפני סגן נשיא:
השופט שלמה לבנוני
|
| - נגד - |
תובעים:
1. גבריאל אביטל
2. דינה אביטל
3. ד"ר אריאל שוורץ
4. לימור שוורץ
עו"ד אברהם שלו
|
נתבעת:
מירית הנדסה בע"מ
עו"ד חן דוד
|
| פסק דין |
נתוני רקע
1.זוג התובעים 2-1 (להלן, גם "אביטל") וזוג התובעים 4-3 (להלן, גם "שוורץ") התקשרו בהסכמי מכר בתאריכים 27.5.10 ו- 1.7.09 עם הנתבעת, חברה לביצוע עבודות הנדסה בנאיות. בגדרם של הסכמי המכר נמכרו לתובעים דירות בבית משותף ברח' ינקינטון 4/9א' ו- 4/10 א' בקרית ביאליק. לשיטת התובעים בבניית הדירות האמורות נמצאו ליקויי בניה. אלו נאמדו על ידי מומחה מטעמם, המהנדס מודי אדלר. ליקויי בנייה אלו, כך התובעים, הם פועל יוצא של אחריות הנתבעת על פי כל דין. לנוכח זאת הונחה בפניי תובענתן הכספית על סך 88,345 ₪.
2.הנתבעת התגוננה בפני התביעה. בין השאר היא עתרה למנות מומחה מטעם בית משפט, אשר ישמש אף כבורר. עוד היא טענה כי כל אימת שנתבקשה לבצע תיקונים, אלו בוצעו וכן כי תקופת האחריות לגבי חלק מן הליקויים חלפה. עוד נטען כי חלק לא מבוטל מן הליקויים נשוא כתב התביעה נגרמו בשל עבודות בנייה שהתובעים הזמינו באמצעות קבלן מטעמם.
3.בשלבים מוקדמים הסכימו ב"כ הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית משפט. לנוכח זאת מיניתי את אינג' רונן שטרנברג (להלן – "שטרנברג"), כמומחה מטעם בית משפט. הונחה בפניי חוות דעתו המקצועית והמפורטת. בגדרה של זו הוא אמד את נזקי התובעים.
ככל שעסקינן באביטל הוא ראה להכיר בליקויי בנייה (לרבות מע"מ), בסכום של 7,493 ₪. הוא אישר פיקוח הנדסי בסכום של 1,000 ₪ באופן שליקויי הבנייה עלו לכדי סך של 8,493 ₪. ככל שעסקינן בפריט ריצוף וחיפוי הוא השאיר לשיקול דעת בית המשפט סכום של 4,250 ₪.
ככל שעסקינן בשוורץ הוא הכיר בליקויי בנייה (לרבות מע"מ) בסכום של 11,953 ₪. הוא אישר עלות פיקוח הנדסי בסכום של 1,500 ₪. ככל שעסקינן בפריטים של "אלומיניום" ו"איוורור" הוא השאיר לשיקול דעת בית משפט סכומים כדי סך 1,300 ₪.
4.משאלו היו פני הדברים הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, אליהם יהיה ניתן לצרף אף מסמכים ותצהירים.
להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.
לעניינן של חלק מטענות ההגנה
5.הנתבעת טוענת, כאמור, שאין להידרש לשורה נרחבת של ליקויי בנייה, גם משום העדר הודעה במועד פלוני, באשר לחריגה מתקופת בדק בהתאם לכל דין. טענה זו חוברת לכך שהנתבעת טוענת כי לאמיתו של דבר, והגם שהיא עוסקת בקבלנות בניין, הנה שתי הדירות הנדונות נמכרו לתובעים כאשר הן גמורות לחלוטין. ממילא אישרו התובעים כי הם קיבלו את הדירות לשביעות רצונם. ממילא הם יכולים היו להצביע על פגמים נראים לעין. סביר להניח כי ככל שכך היה קורה יכול שההסכמים לא היו נקשרים, כל עיקר. יכול שמכל מקום עניין זה היה משמש נדבך למשא ומתן והיה משנה את מחירי התמורה.