התובע יליד 7.7.69 נפגע בתאונת דרכים ביום 5.6.06. לצורך בדיקת שיעור נכותו בגין התאונה מונה ד"ר יעקב טים כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן: המומחה). התובע נבדק על ידי המומחה ביום 4.5.11. התובע התלונן על כאבי גב תחתון וצוואר. בבדיקה הקלינית לא מצא המומחה הגבלות בתנועת עמוד שדרה צווארי ולפיכך קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בצוואר. לעומת זאת המומחה מצא כי התובע סובל מכאבים בעמוד שדרה מתני עם הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני (ביישור בלבד) ולפיכך קבע כי לתובע נותרה נכות עקב התאונה בשיעור של 2% לפי סעיף 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (חלקי, מותאם). התובע הפנה למומחה שאלות הבהרה ובין היתר ביקש התייחסותו לתוצאות בדיקת CT שבוצעה ביום 2.5.13 (להלן: בדיקת ה-CT העדכנית), שלא היתה לפני המומחה. לפי תוצאות בדיקה זו קיימת היצרות של המרוחים הדיסקלים בגבהים C6-7, C5-6 ו-C4-5. בפענוח ממצאי הבדיקה פורט כדלקמן:
"בגובה C4-5: בלט אנולוסמסוייד גדול לוחץ משמעותית על השק התקאלי, מעט יותר מימין.
בגובה C5-6: בלט דיסקליפארא-מידיאני שמאלי גדול לוחץ על הרצס משמאל עם היצרות של הנורו-פורמינה השמאלית.
בגובה C6-7: בלט דיסקלי היקפי לוחץ על בשק התקאלי".
לגבי השלכת ממצאי הבדיקה על מצבו של התובע לאחר התאונה הבהיר המומחה:
"... הממצאים שהודגמו בבדיקה זו לא הודגמו בבדיקה משנת 2006 (סביר להניח, כי זו הבדיקה אליה הנך מתייחס בשאלתך זו). משכך, מהאמור עולה כי יש בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הממצאים שהודגמו בדיקה העדכנית לבין אירוע התאונה שבנדון, שכן, ממצאים אלה היו אמורים להיות מודגמים בסמוך לאחר אירוע התאונה, באם נגרמו בעקבותיה.
... אבהיר כי ככלל, לעניין בדיקות הדמיה – הרי שלעיתים אין קורלציה בין הכאבים, ההגבלה בתנועות והחסרים הנוירולוגיים לבין הממצאים ההדמייתיים.
בעניינו של התובע עולה כי לא סבל נכון ליום בדיקתו במרפאתי מהגבלה בתנועות ע"ש צווארי, אך סבל מהגבלה קלה בתנועות ע"ש מתני, ביישור בלבד. באשר לע"ש צווארי, בהעדר הגבלה בתנועות – הרי שלא נותרה לתובע נכות צמיתה בעקבות ארוע התאונה שבנדון, לאור הבדיקה התקינה בבדיקתו במרפאתי... ".