רקע
לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים לעשות כל שימוש בשיקים אשר נמשכו על ידי המבקשת לפקודת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") או הוסבו על ידי המבקשת למשיבה. הבקשה היא לאסור על המשיבים להפקיד השיקים וכן לפעול לגבייתם במסגרת לשכת ההוצאה לפועל. עוד מבוקש לאסור על המשיבים לעשות שימוש כלשהו בכרטיסי אשראי השייכים למבקשים, בפנקסי המחאות ריקים השייכים למבקשים, בחותמת המבקשת "וכל דבר אחר אשר הינו בבעלות המבקשים ומוחזק על ידי המשיבים". עוד מבוקש להורות כי המחאות שהופקדו על ידי המשיבים "לא ייחשבו כהמחאות שחוללו על פי חוק שיקים ללא כיסוי", הכל עד מתן הכרעה בתביעה העיקרית שהוגשה יחד עם הבקשה. במסגרת התביעה העיקרית מבוקש סעד הצהרתי, על פיו למבקשים אין כל חוב למשיבים, למשיבים אין כל זכות בשיקים, הם אינם אוחז כשורה בשיקים והשיקים פגומים. כן מבוקש צו עשה אשר יורה למשיבים להחזיר למבקשים את כל השיקים וכרטיסי האשראי של המבקשים המצויים בידי המשיבים וכל דבר אחר בבעלות המבקשים המצוי בידי המשיבים.
הבקשה והתביעה הוגשו ביום 8.12.15. באותו היום ניתן צו ארעי לגבי חלק מהסעדים המבוקשים על ידי כב' השופט שוחט, כשופט תורן. ביום 30.12.15 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נחקר המצהיר מטעם המשיבים.
המבקשת היא חברה העוסקת ומפעילה חנויות בתחום המזון, לה מספר סניפים. המבקש הוא מנהל המבקשת. המשיבה היא בעלת רישיון נותן שירותי מטבע וניכיון שיקים על פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 ועוסקת במתן הלוואות. המשיב 3 הוא בעל המשיבה. המשיב 3 הוא גם בעלים במשותף, יחד עם המשיב 4, של המשיבה 2, חברה העוסקת בסחר במזון. ברקע הבקשה הלוואות ניכיון שיקים שנטלה המבקשת מהמשיבה במשך מספר שנים. ההלוואות אמורות היו להיות מוחזרות באמצעות שיקים מעותדים, אותם מסרה המבקשת למשיבה, חלקם ערוכים על ידה וחלקם על ידי אחרים, כנגד קבלת תשלומי ההלוואה במזומן או בהעברה בנקאית. סכומי ההלוואות נעו בין 50,000 ₪ ועד יותר ממליון ₪. ניכיון השיקים בוצע בדרך כלל לפרק זמן קצר של חודש. הריבית החודשית בגין ההלוואה עמדה בעבר על 4.5% ולאחר מכן על 2.5%. הריבית אמורה להיות משולמת בחלקה במסגרת השיקים המעותדים וחלקה בכרטיסי אשראי.
בתקופה שבין יולי ואוקטובר 2015 משכה המבקשת מהמשיבה הלוואות בסכום כולל של 7.5 מליון ₪. בנובמבר 2015, עת ביקשה המשיבה לפרוע שיקים שנמסרו לידה על ידי המבקשת, חוללו השיקים באי פרעון. השיקים הוגשו ללשכת ההוצאה לפועל. עורכי השטרות הגישו התנגדויות וההליך הועבר לדיון בבית משפט השלום. בהמשך, פעלה המשיבה לפרוע שיקים נוספים שנמסרו לה על ידי המבקשת ואף אלו חוללו באי פרעון.
ביום 3.12.15 הגישה המבקשת תלונה במשטרת ישראל לגבי זיוף שיקים ובהמשך לתלונה שלחה לבנקים הוראות לביטול אותם השיקים.
טענות הצדדים
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.