ת"א 17967-02-12 אופיר ואח' נ' סונול ישראל בעמ

התובעות החכירו לנתבעת מקרקעין שבהם היא מפעילה תחנת תדלוק. במהלך תקופת החכירה הקימה הנתבעת בתחנה חנות נוחות. התובעות טוענות כי הקמת החנות מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים, ובתביעה זו הן תובעות דמי שכירות עבור החנות.

הרקע העובדתי

התובעות הינן בעלות זכויות החכירה במקרקעין הידועים כחלקה 41 בגוש 11630 בדרך בר יהודה בחיפה (להלן: "המקרקעין").

הנתבעת (להלן גם: "סונול") הינה חברה פרטית בתחום האנרגיה בישראל, המפעילה תחנות תדלוק ברחבי הארץ.

ביום 26.11.98 נחתם בין הצדדים הסכם שלפיו הוחכר לסונול חלק מהמקרקעין, בשטח של 1,500 מ"ר, לצורך הקמת תחנת תדלוק והפעלתה. תקופת החכירה היא עשרים שנים מיום מסירת החזקה בתחנת התדלוק לידי סונול, והתובעות רשאיות להאריך את התקופה בחמש שנים נוספות (להלן: "ההסכם").

בסעיף 13 להסכם נקבע כי סונול תשלם לתובעות דמי שכירות קבועים בסך 9,500 דולר לחודש, ובנוסף דמי שכירות משתנים כדלקמן: סך של 130 ₪ בגין כל ק"ל דלקים אשר ימכר בתחנת התדלוק מעבר להיקף מכירות של 225 ק"ל דלקים בחודש ועד 300 ק"ל דלקים, וסך של 150 ₪ בגין כל ק"ל דלקים אשר ימכר בתחנה מעבר ל-300 ק"ל דלקים.

על פי ההסכם, המבנה התפעולי של התחנה יהיה בשטח של 70 מ"ר, הוא יהיה כלול בשטח תחנת התדלוק המוחכר לסונול, ויהווה חלק ממבנה מסחרי שיוקם על ידי התובעות במקום.

סעיף 14 להסכם מתייחס לשימוש במוחכר. סעיף 14(ז) קובע:

"סונול מתחייבת כי בתחום תחנת התדלוק לא יימכר כל מוצר ולא יינתן כל שרות פרט למוצרי סונול. הוראה זו לא תחול על מכירה או הענקה של פריטים אחרים במסגרת מבצעי קידום מכירות ארציים או אזוריים".

בסעיף 2 להסכם מוגדר המונח "המוצרים ו/או מוצרי סונול" כ"דלקים, שמנים, תוספים לדלק ומוצרים אחרים וכיוצ"ב המיוצרים ו/או משווקים ע"י סונול וחברות בת של סונול, או מוצרים ושירותים נוספים שסונול תמצא לנכון למכור ללקוחות תחנת התדלוק, כמקובל בתחנות תדלוק. למען הסר ספק למעט שירותי מסעדה".