ת"א 17963-04-12 שנרום בע"מ נ' סגל

בעניין: "בקשה לתשלום המחצית השניה של האגרה מכספי הערובה שהפקידה המבקשת" (בקשה 65)

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיב מיום 27.12.15, ובתגובה לתשובה שהוגשה ביום 29.12.15, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

בשל הסכום הגבוה של המחצית השניה של האגרה אשר יש לשלמו מחד גיסא, והעובדה כי גובה הערובה שחוייבה התובעת להפקיד בשעתו לא הוגדל עם הגדלת סכום התביעה מאידך גיסא, המחצית השניה של האגרה מגיעה כמעט כדי מלוא העירבון שהופקד בסך 25,000 ₪.

מן הבחינה המעשית, הבקשה היא אפוא בקשה לשחרור העירבון שהפקידה המבקשת בהתאם להחלטה מיום 22.10.12, דהיינו בקשה לביטול ההחלטה בדבר הפקדת ערובה או ל"עיון חוזר" בה, ויש לבחון אותה ככזו.

הבקשה מבוססת על טיעון עובדתי, המגובה בתצהיר ובנספחים, בדבר מצגי שווא מצד הנתבע בגדרי הבקשה שהגיש בשעתו לחיוב התובעת בהפקדת ערובה, שנועדו להטעות את בית המשפט וליצור את הרושם כי התובעת היא חברה אשר אינה פורעת חובותיה כלפיו ומשום כך נקט כנגדה בהליכי פירוק. זאת, בעוד שעתה מתברר, כך נטען, כי הנתבע הגיע להסדר בגין אותו חוב עם חייבת נוספת, צד ג'.

אינני סבור כי לצורך הכרעה בבקשה זו נכון יהיה כי אדרש להכרעה בטענות לגופן.

הטעמים לחיוב בהפקדת ערובה פורטו בהחלטה המנומקת מיום 22.10.12. בתמצית, נקבע כי התובעת לא עמדה בנטל, המוטל עליה כחברה בערבון מוגבל, להוכיח את מצבה הכלכלי. טעם בסיסי זה עומד בתוקפו גם כיום, ומכל מקום לא הוכח שינוי נסיבות, המצדיק בחינה מחדש של החלטה אשר ניתנה לפני מספר שנים.

יצויין כי אין זו הפעם הראשונה שבה מבקשת התובעת מערכאה זו לשנות מן ההחלטה מיום 22.10.12. בקשה שהגישה התובעת בסמוך לאחר ההחלטה הנ"ל, והוגדרה כ"בקשה לביטול/הפחתה של הערובה" (בקשה מס' 8) – נדחתה.

בשלב דיוני מאוחר יותר שבה התובעת והגישה "בקשה להחזרת ערבון" (בקשה מס' 17). הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה בנוגע למספר בקשות פתוחות בתום הדיון מיום 9.9.13, בה נקבע:

"ההחלטה המנומקת באשר להפקדת הערובה לא ניתנה מאחר והתובעת היתה "חדלת פרעון", כנטען, אלא מאחר ולא הרימה את הנטל המוטל עליה, בהיותה חברה בע"מ, להוכיח איתנות מספקת לצורך תשלום הוצאות בעתיד. גם בגדרי הבקשה הנוכחית, אין היא מרימה נטל זה ואינה מצרפת כל אסמכתא. עם זאת, יש ליתן משקל להצהרתו של מנהל התובעת, כי הוא באופן אישי יישא בהוצאות שייפסקו כנגדה. לאור הצהרתו זו, הבקשה להגדלת סכום התביעה תתקבל במלואה מבלי להורות על הגדלת סכום הערבון שהופקד בתיק בית המשפט כבקשת הנתבע".

לאור החלטה זו, אף שסכום התביעה הוגדל עד מאד (לסך של 1,600,000 ₪), ואף שמקובל לומר כי סכום התביעה מהווה אחד השיקולים הרלבנטיים באשר לקביעת גובהה של ערובה, התובעת לא חוייבה להגדיל את הערובה שהופקדה, לאור התחייבות מנהל התובעת. בשעתו סברתי כי החלטה זו מאזנת כראוי בין האינטרסים של הצדדים. בין אם היתה נכונה לגופה בין אם לאו, אף בהקשר זה לא נעשה נסיון לפנות לערכאת ערעור ואין כל שינוי נסיבות רלבנטי המצדיק סטיה ממנה.