רובינציק ואח' נ' עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח'

לפני בקשת התובעים להארכת מועד להגשת כתב תשובה לכתב ההגנה של הנתבעת 4, רשות מקרקעי ישראל. הבקשה ממוקדת בכך שהתובעים מבקשים להשיב לטענת ההתיישנות שעלתה בכתב ההגנה.

שקלתי את הדברים והגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

1.כתב ההגנה של הנתבעת 4 הוגש ביום 6.9.17 (לאחר שניתנו אורכות בעניין בהסכמתם האדיבה של התובעים). בכתב ההגנה טענה הנתבעת 4 בין היתר להתיישנות התביעה כלפיה.

2.תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי המועד להגשת כתב תשובה, באין הוראה אחרת של בית המשפט, הוא 15 יום לאחר שהוגש כתב ההגנה.

כתב תשובה לא הוגש תוך 15 יום.

3.ביום 27.11.17 התקיים בפני דיון קדם משפט. עד למועד זה לא הוגשה בקשה כלשהי להארכת מועד להגשת כתב תשובה והתובעים לא התייחסו כלל לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת 4.

4.גם בקדם המשפט עצמו לא התייחסו התובעים לטענת ההתיישנות. רק בסוף הדיון לאחר שב"כ הנתבעת 4 ציין לפני בית המשפט שהתובעים לא הגיבו לטענת ההתיישנות, התייחס לכך ב"כ התובעים ואמר "... אין התיישנות. והם לא טענו דבר בנוגע להתיישנות בהמרצת הפתיחה ואף הסכימו לתקן".

5.תקנה 61 האמורה לעיל קובעת בסיפא כי במקרה ש: "לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת".

6.אלא שההכחשה האמורה לעיל איננה מועילה שעה שהתובע מבקש להשיב לטענה שעלתה בכתב ההגנה ולא קיבלה התייחסות בכתב התביעה (כמו למשל טענת התיישנות). טענה כזו צריכה לקבל ביטוי מפורש בכתב תשובה והכחשה סתם איננה מועילה (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 142-143 וההפניות הנזכרות שם (מהדורה 12, 2015)).

7.ברע"א 1345/13 סעאידה נ' אסיל [פורסם בנבו] (5.3.13) קבע בית המשפט העליון כך בנוגע לטענת התיישנות:

"על תובע המבקש לדחות טענת התיישנות הכלולה בכתב הגנה, להגיש כתב תשובה ולטעון בו את העובדות המבססות את טענותיו (ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחרים שבירו בע"מ, פ"ד נ"ד(4) 464, 474-473; ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' שטרן, פ"ד נ(5) 216, 220). בדין איפוא נזקפה לחובת המבקש העובדה כי לא השיב, בכתב תשובה, לטענת ההתיישנות שנטענה בכתב הגנתם של המשיבים.

... הנושאים הללו מטעימים את חשיבותה של התנהלות דיונית נכונה. גם אם אין הפרוצדורה חזות הכל ו"מיטת סדום", כביטויו של השופט ברנזון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד פ"ד כ(3) 477, 479), אין היא עניין של מה בכך. חשיבותה בהיותה מציבה את הדברים בסדר המאפשר הגינות כלפי כולי עלמא (ראו למשל ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 , תשס"ח-2008), 22). על כן טענות שאינן מועלות עלולות ככלל, גם אם יהיו לכך חריגים, למלא תפקיד בחריצת גורלה של תביעה".