אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 17529-04-12 חפץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

ת"א 17529-04-12 חפץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 28/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
17529-04-12
03/10/2014
בפני השופטת:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
תובעת:
מרסל חפץ
נתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
החלטה
 

 

  1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

  2. עניינה של התובענה בפוליסות ביטוח תאונות אישיות אשר נערכו לתובעת אצל הנתבעת. בין היתר, בוטחה התובעת אצל הנתבעת בגין פוליסה אשר מספרה 326829703 (להלן: הפוליסה) המקנה כיסוי ביטוחי למקרה של נכות צמיתה בתאונה (לפי נספח 1804). בסעיף 1.7 לפוליסה נקבע מנגנון התאמה אשר קובע כיצד יחושבו תגמולי הביטוח במקרה של נכות צמיתה מתאונה.

  3. במסגרת סעיפים 20-24 לתצהיר עדותה הראשית התייחסה התובעת למנגנון ההתאמה הקבוע בפוליסה שעניינו חישוב הפיצוי במקרים בהם נגרמת למבוטח "נכות שאינה מוחלטת". התובעת הצהירה כי בעת ההתקשרות בהסכם הפוליסה, נאמר לה מפורשות מטעם הנתבעת "כי באם תיקבע לי נכות בגלל 'מקרה ביטוח' אקבל פיצוי לפי שיעור יחסי, שבין סכום הביטוח, לנכות שנקבעה". כן נטען כי "כל דבר אחר שנטען היום על ידי הנתבעת, הינו שקר, ניסיון להונות ולרמות אותי, להרוויח כסף על חשבוני שלא כדין".

  4. הנתבעת הגישה בקשה למחיקת סעיפים אלה מהתצהיר מחמת הרחבת חזית אסורה. התובעת התנגדה לבקשה ולחלופין ביקשה כי ככול שתתקבל, יותר לה לתקן את כתב התביעה. בקשת הנתבעת התקבלה (החלטתי מיום 19.6.14). אדון עתה בבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה כך שיוספו לו סעיפים 20-24 הנ"ל.

  5. הכלל המנחה בפסיקה בנוגע לבקשה לתיקון כתב תביעה הוא, שראוי לקבלה כאשר הדבר נדרש בכדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם לכלל זה ישנם חריגים. מדובר במקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או כאשר התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת התביעה מחדש. כמו כן, במסגרת בחינת הבקשה לתיקון כתב תביעה, תישקל האפשרות כי היעתרות לבקשה תגרום להכבדה ולהארכת הדיון.

  6. לטענת הנתבעת, המקרה דנן נכלל בגדר אותם חריגים אשר בגינם אין לקבל בקשה לתיקון כתב תביעה. ראשית, לטענתה חל שיהוי בהגשת הבקשה. הפוליסה צורפה לכתב התביעה ומנגנון ההתאמה צוין בה במפורש. מכל מקום, התובעת היתה ערה לטענות הנתבעת לעניין מנגנון ההתאמה, לכל המאוחר, לאחר הגשת כתב ההגנה. חרף האמור, לא הוגשה על ידה בקשה לתיקון כתב התביעה, וזו הוגשה לאחר שנתיים וחצי מיום הגשת כתב ההגנה. שנית, הנתבעת טוענת כי תיקון כתב התביעה ישלול ממנה הגנה בדמות טענת התיישנות. לטענתה, טענות התובעת מתייחסות לאופן כריתת חוזה הביטוח והתנהלות סוכנות הביטוח בשנת 2003. לו הייתה התובעת מגישה כעת תביעה חדשה בעילה זו, הייתה הנתבעת זכאית לטעון להתיישנות שכן חלפו מאז מעל ל-11 שנה. שלישית, לטענת הנתבעת תיקון כתב התביעה יסרבל את ההליך ויצריך החזרתו לשלביו המוקדמים.

  7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל. כאמור לעיל, עניינו של כתב התביעה הוא בפוליסות ביטוח שנערכו לתובעת אצל הנתבעת. לפיכך, ראוי להתיר את תיקון כתב התביעה לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים לגבי הפוליסות, ובכלל זה לגבי פרשנותן. השאלה שעדיין יש לשקול היא, האם חל בענייננו אחד השיקולים אשר עשוי לשמש צידוק לדחיית הבקשה, כנטען על ידי הנתבעת? תשובתי לכך - שלילית.

  8. אשר לטענת השיהוי. אכן, אין הסבר משכנע בתצהיר התובעת מדוע הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה רק עתה, שעה שטענות הנתבעת בנוגע למנגנון ההתאמה הועלו כבר בכתב הגנתה. חרף האמור, חלוף הזמן, כשלעצמו, אין לו השפעה מכרעת ויש ליתן משקל משמעותי יותר לשלב בו מצוי ההליך. ככול שהליך בירור התובענה מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יינתן משקל רב יותר לשיהוי שחל בהגשת הבקשה. בענייננו, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של התובעת. אמנם אין מדובר בשלב מקדמי של ההליך, אולם אף אין מדובר בשלב מתקדם - טרם הוגשו תצהירי הנתבעת וטרם החלה מלאכת שמיעת הראיות. במצב דברים זה, איני סבורה כי השיהוי שחל בהגשת הבקשה מצדיק את דחייתה.

  9. אשר לטענה כי קבלת התביעה תשלול מהנתבעת טענת הגנה של התיישנות. בנסיבות העניין, איני סבורה שבשלב זה נדרשת הכרעה בשאלה זו לגופה. לגבי הפוליסה בה עסקינן קימות לתובעת טענות נוספות, והתביעה כוללת טענות בנוגע לפוליסות נוספות. ממילא הכרעה בשאלה זו לא תצמצם את גדרי ההליך באופן משמעותי. לעומת זאת, הותרת ההכרעה בה לשלב מאוחר יותר, עשויה לתרום לחידודה או לחלופין לייתורה. במצב דברים זה, הדרך הראויה היא להתיר את התיקון תוך הוספת תנאי, לפיו הנתבעת תהא רשאית לטעון כלפי התביעה המתוקנת את טענת ההתיישנות, כאילו הוגשה התביעה רק ביום בו הוגש כתב התביעה המתוקן (ראו: רע"א 434/89 חברת החשמל לישראל נ' ב.נ.ת. ושות' (22.11.1989); ה"פ (מחוזי חיפה) 127/02 ירדן נ' ליפשיץ (28.4.2004); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 351 ה"ש 49 מהדורה שביעית (1995)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ