ת"א 17413-12-13 המוסד לביטוח לאומי נ' אפרים

התובע הגיש תביעה לשיבוב נגד הנתבע, בגין כספים ששולמו על ידי התובע לידי מי שנפגע באירוע מיום 15.3.09. האירוע התרחש במהלך עבודתו של הנפגע ועל כן היווה תאונת עבודה.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנפגע עבד אצל מעסיקו בעבודות בניה ושיפוצים ועת נכנס לחצרו של הנתבע התנפלו עליו כלבים ששייכים לנתבע ופצעו אותו.

כתב התביעה מפרט את הסכומים ששולמו לנפגע כדמי פגיעה וכן כגמלת נכות בעבודה (נכון לחודש 12/13).

יצוין, כי הנפגע הגיש לבית המשפט תביעה נגד הנתבע בגין נזקיו באירוע המתואר והצדדים הגיעו באותו הליך להסדר פשרה.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי הנפגע עבד עם קבלן בבניית ממ"ד בחצר ביתו של הנתבע. לנתבע שני כלבים ועל מנת למנוע כל חיכוך בין העובדים לכלבים הוסכם מראש עם על העובדים במקום כי לפני כל כניסה לחצר עליהם להודיע מראש ובהתאם לנוהל זה הוכנסו הכלבים מהחצר אל תוך הבית.

לטענת הנתבע, באותו מועד הסתיימו העבודות והעובדים יצאו מהחצר ואזי הכלבים הוצאו אל החצר. לפתע, חזר הנפגע אל החצר ללא הודעה מוקדמת וללא תאום תוך הזזה של הגדר. כאשר הכלבים נבחו לעברו, בעט הנפגע באחד מהם דבר שגרם לאירוע. עוד צוין, כי בכניסה לחצר מוצב שלט ברור בדבר הימצאות כלבים במקום. הנתבע מדגיש, כי כניסתו של הנפגע נעשתה לאחר סיום העבודה ולפי עמדתו היתה בלתי מורשית.

על כן, לטענת הנתבע, האחראי לאירוע היה הנפגע ואין לייחס לנתבע אחריות לתוצאות האירוע.

לאחר עיון בתיק המלצתי לצדדים לפעול לגיבוש פשרה בין הצדדים. בין היתר, התייחסתי בהחלטתי לסכום התביעה אל מול הוצאות המשפט שעתידות להיות בניהול התביעה, לרבות על רקע מקום מושבם של ב"כ הצדדים והצדדים עצמם, למחלוקת הקיימת לעניין שאלת קיומה של אחריות, כאשר לנתבע קושי הנובע מעצם פגיעתו של הנפגע באירוע והוראות פקודת הנזיקין הרלבנטיות ואילו לתובע קושי הנובע מהצורך בשיתוף פעולה של הנפגע ואפשרות הבאתו למתן עדות בתיק.

בהמשך להמלצת בית המשפט, הצדדים הודיעו כי הגיעו ביניהם להסדר לפיו בית המשפט יפסוק בתובענה בדרך של פשרה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט ולאחר הגשת טיעונים קצרים בכתב. כן הוסכם, כי תחום הפיצוי המוסכם יהיה בין 0 ל- 17,500 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד והוצאות.