ת"א 17311-03-12 זבידאת ואח' נ' באולינג 7ב"מ

התובעים הגישו תביעה כספית בסך של 200,000 ₪, כפיצוי ללא הוכחת נזק, על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה", "החוק"), ועל פי עוולות שונות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בטענה שהנתבעת מנעה מהם להיכנס למועדון באולינג, וזאת מחמת מוצאם, השתייכותם הלאומית, או מקום מגוריהם, כך לפי הטענה.

עיקרי טענות התובעים

ביום 10.2.2012, בשעה 20:45 לערך, הגיעו התובעים אל שערי מועדון הבאולינג שמפעילה הנתבעת בבאר שבע, פנו אל ה"סלקטור" שבפתח המועדון, וביקשו להיכנס למועדון.

לאחר עיכוב של 20 דקות, ולאחר שהתבקשו להציג תעודות מזהות לעיונו של ה"סלקטור", סירב ה"סלקטור" לאפשר לתובעים להיכנס למועדון.

התובעים ניסו לברר מול ה"סלקטור" מדוע נמנעת כניסתם למועדון, אך הם לא קיבלו ממנו הסבר לסירוב זה, מלבד תשובות עמומות לפיהן "זה מיועד לתושבי באר שבע", "זה מיועד לתלמידי תיכון", "זה המדיניות שלנו" ו"כל אחד והמדיניות שלו".

התובעים ניסו לדבר אל לב האחראית במקום על מנת לאפשר את כניסתם, אך היא השיבה שאין בידה לעשות דבר בעניין, והיא אינה יכולה להפר את החלטת ה"סלקטור", והוסיפה כי זו "המדיניות אצלנו".

התובעים עמדו בצד על מנת שלא לגרום להפרעה, וצפו כיצד מתאפשרת כניסתם של אחרים, אשר הגיעו אחריהם.

לאחר שחלפה למעלה משעה מאז שהגיעו התובעים למועדון, ולאחר שכל ניסיונותיהם לשכנע את האחראים להכניסם למועדון עלו בתוהו, החליטו התובעים לעזוב את המועדון.

ידידה של התובע 2 התקשרה למועדון, הסבירה שהיא מגיעה מחוץ לעיר יחד עם חברים נוספים, ונאמר לה שאין מניעה כלשהי להכניסם.

לאחר שיחה זו, התקשר תובע 1, הציג את עצמו מחורה, וביקש לבלות במועדון יחד עם חבריו מבאר שבע, אך נענה בשלילה.

לאחר האירוע, פנו התובעים אל המועדון אך עד למועד הגשת התביעה הנתבעת נמנעה מלהשיב לפניית התובעים.

הנתבעת פגעה פגיעה של ממש בכבודם ובתחושת הערך העצמי של התובעים, ולהשפלה ועוגמת נפש רבה בכך שמנעה את כניסתם למועדון בפרהסיה, לנגד עיניהם של אחרים, שנכחו במועדון ובסמוך לו. מאז האירוע, מקנן בליבם של התובעים חשש תמידי, שמא כניסתם למקומות בילוי נוספים תימנע עקב מוצאם לאומם, והם נמנעו מלצאת למקומות מסוג זה.

עיקרי טענות הנתבעת

הטענה לפיה נמנעה כניסתם של התובעים על רקע מוצאם או השתייכותם הלאומית, הינה חסרת שחר.

התובע 2 רשום כשחקן ליגה אצל הנתבעת וביקר לעיתים מזומנות באולם הבאולינג המנוהל על ידי הנתבעת, ומעולם לא נמנעה בעבר כניסתו למקום.