אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 17180-03-15 פרחאת נ' אבו עואד

ת"א 17180-03-15 פרחאת נ' אבו עואד

תאריך פרסום : 26/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום מסעדה
17180-03-15
21/02/2017
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובע:
אדיב פרחאת
נתבע:
פואד אבו עואד
פסק דין

 

1.לפניי תביעה לפיצויים עפ"י חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בגין דברים שלטענת התובע, פירסם עליו הנתבע.

 

בהתאם להחלטה מיום 5.7.15, התביעה כבר נדחתה ביחס לדברים שפרסם הנתבע במסגרת עתירה שהגיש כנגד התובע ,המועצה, חברי ונושאי משרה בה.

 

התביעה שנותרה לדיון הינה בגין הטענה כי באירוע חתונה בכפר, בפני רבים, הוציא הנתבע דיבתו של התובע, עת קילל אותו בפני הנוכחים וציין כי הוא מושחת ונוכל ויעשה הכול על מנת להשימו מאחורי סורג ובריח. עוד נטען כי דברים אלו נאמרו לא רק בחתונה, אלא בהזדמנויות נוספות עת הנתבע כינה את התובע מושחת.

התובע עתר לפיצוי, ללא הוכחת נזק, בסכום כולל של 100,000 ₪.

2.הנתבע טען בכתב הגנתו כי דין התביעה להידחות והרחיב ביחס לעילה לדחיית התביעה בנוגע לעתירה. טענותיו אלו כאמור,נתקבלו.

הנתבע הכחיש את הטענות שנותרו לדיון-סעיף 13 לתביעה -דברים שנטען כי אמר בחתונה ובהזדמנויות נוספות,וטען כי מעולם לא כינה את התובע בשמות גנאי וכי את מעשי השחיתות לכאורה של התובע, פרט בכתבי בי דין שהוגשו לבית המשפט העליון, ותו לא.

 

דיון

 

3.לאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדים שהעידו בפני ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות וכי לא הוכחה הטענה כי הנתבע ביצע את הפרסומים הנטענים.

 

מעשה של פרסום לשון הרע, מהווה עוולה אזרחית בהתקיים 2 יסודות:

"פרסום" ו"לשון הרע".

בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק יהווה "פרסום", אם היה מיועד לאדם, זולת הנפגע והגיע לאותו אדם, או לאדם אחר, זולת הנפגע וכן אם היה בכתב והכתב עשוי היה לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

 

לעניין לשון הרע – על פי סעיף 1 לחוק, "לשון הרע" הינו דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בפני הרבים או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או ללעג, או דבר שעלול לבזות אדם על מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו, או דברים העלולים לפגוע באדם, במשרדו, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו. המדובר במבחן אובייקטיבי, מה היא המשמעות של הדברים שפורסמו בעיני הקורא הסביר והרגיל. אין חשיבות לשאלת הסובייקטיבית, מה הייתה כוונת המפרסם מחד, או הבנת הנתבע בפועל מאידך (ראה דברי השופט מלץ ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני פ"ד מ"ג (2) 333, וכן ע"א 466/86 שאהה נ' הארכיגמון דרדיראן פ"ד ל"ט(4) 734.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ