ת"א 1714-03-10 לוי נ' יחזקאל

לפני תביעות כספיות הדדיות שביסודן עסקה שנרקמה בין הצדדים בשנת 2006 בהתייחס לדירה בשד' בן גוריון 864/13 באור עקיבא. המחלוקת נסבה בעיקרה על טיב העסקה – שמא היא עסקת שכירות נלווית וטפלה לעסקת מכר (כטענת הנתבעת) או עסקת שכירות חלף עסקת מכר (כגרסת התובע).

א.ההליך והצדדים לו

1.בין התובע לנתבעת נחתם ביום 17.6.2006 זיכרון-דברים [נ/2; להלן הזכ"ד]. בזכ"ד הוצג התובע כבעלים ומחזיק של דירה בת שלושה חדרים בשד' בן גוריון 864/13 באור עקיבא (להלן הדירה). הנתבעת הוצגה כמי שביקשה לרכוש את הדירה כנגד תשלום 41,500 דולר. מקדמה על-חשבון התמורה בסך 2,000 דולר הומרה בשטר חוב על סך 8,800 ₪ שנמסר לתובע (להלן שטר הזכ"ד), כך שלמעשה לא שולם דבר על-חשבון מחיר הדירה במעמד חתימת הזכ"ד. אף לא נקבעו בזכ"ד מועדי תשלום התמורה ושיעורי התשלום.

2.אין חולק על כך שעסקת המכר לא מומשה. על-פי הזכ"ד, התחייב התובע להמציא אישור על זכויותיו בדירה (להלן אישור זכויות) עד תאריך 29.9.2006 ונקבע כי שאר התשלומים יקבעו בחוזה שייחתם לאחר שיומצא האישור. אף אין חולק על כך שאישור הזכויות לא הומצא.

3.בתאריך 30.10.2006 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שכירות, על-פיו שכרה הנתבעת את הדירה לתקופה בת שישה חודשים (להלן הסכם השכירות או ההסכם). בקשר עם הסכם זה מסרה הנתבעת לתובע שטר חוב על סך 20,000 ₪ (להלן שטר השכירות). אין מחלוקת ביחס לתאריכי החתימה על הזכ"ד וההסכם.

4.הנתבעת החזיקה בדירה והתגוררה בה עם שני ילדיה הקטינים עד יום 5.10.2009 (כך לגרסת התובע), ולכל הפחות עד סוף ספטמבר 2009 (לפי גרסת הנתבעת). הנתבעת הוסיפה להתגורר בדירה לאחר שתמה תקופת השכירות לפי ההסכם, אף שלא נחתם הסכם שכירות נוסף. בתוך כך צברה חוב לתובע בגין דמי-שכירות.

5.במהלך התקופה שקדמה להגשת התביעה נקט התובע מספר הליכים נגד הנתבעת ובתוך כך הגיש לביצוע את שטר השכירות והמחאה שמסרה לו הנתבעת על-חשבון דמי-שכירות ואשר חוללה באי-פירעון. הליכים אלה, תוצאתם ונפקותם לענייננו ידונו בהמשך.

6.התביעה העיקרית, לאחר שתוקנה, הועמדה על סך כולל של 142,152 ₪; הנתבעת נדרשה בה לפצות את התובע בגין הפרת הסכם השכירות על-ידה שביטויה בשימוש בדירה לאחר תום תקופת השכירות, באי-תשלום דמי-שכירות שוטפים, ובגין הוצאות שנגרמו לתובע בשל שיפוץ הדירה ותשלומים נלווים. התביעה שכנגד הוגשה על סך 67,400 ₪. יוחסה בה לתובע הפרה של הזכ"ד ונתבע פיצוי מוסכם על-פיו בסך 4,000 דולר; עוד נתבעו 5,000 ₪ בגין שיפוץ הדירה על-ידי הנתבעת בכניסתה אליה, 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-10,000 ₪ בשל אובדן הזדמנות לרכישת דירת מגורים.

7.לתמיכת התביעה העיקרית נשמעה עדות התובע; מן העבר האחר של המתרס, לתמיכת התביעה שכנגד, העידו הנתבעת ואמה גב' חייקה שאולוב (להלן גם שאולוב). הפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון אלא אם צוין אחרת. כפי שיובהר, יש לקבל את התביעה העיקרית בחלקה ולדחות את התביעה שכנגד.