בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה.
העובדות וההליכים
זוהי תביעה לפינוי נכס מקרקעין שהנתבע הוא דייר מוגן בו (להלן: "הנכס").
על פי הנטען בכתב התביעה, הנכס משמש את הנתבע לעסקו. הנכס נמצא במבנה ישן מאוד, שנבנה לפני כמאה וחמישים שנה. עיריית חיפה קבעה ביום 28.11.12, כי המבנה עלול לסכן את הציבור. התובעים פנו למומחה בנוגע לאפשרות לתקן את הנכס, והמומחה קבע בחוות דעתו כי על מנת להסיר את הסכנה יש להרוס את המבנה. חרף זאת, ועל אף שהתובעים הציעו להעמיד לנתבע נכס חלופי לצורך ניהול עסקו, הנתבע מסרב להתפנות מהנכס. על כן עותרים התובעים כי בית המשפט יורה על פינויו של הנתבע מהנכס.
בכתב ההגנה טען הנתבע, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה על הסף, הואיל ואין היא מגלה עילה. סעיף 131 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "החוק") מונה כמה עילות, אשר רק בהתקיימן רשאי בעלים של נכס לדרוש פינויו של דייר מוגן. דא עקא כי במקרה זה לא נוקבים התובעים בכתב התביעה בעילת פינוי, וזאת לא בכדי, שכן אין מתקיימים במקרה זה תנאיה של אף אחת מעילות הפינוי שבחוק. ככל שמכוונים התובעים לעילת הפינוי שבסעיף 131(10) לחוק, הרי שתנאי הסעיף אינם מתקיימים: אין בידי התובעים רישיון בניה, אין היתר הריסה, התובעים אינם טוענים כי בכוונתם להקים במקום המבנה הקיים מבנה חדש או לתקנו באופן יסודי, ואף לא הציעו לנתבע הצעה קונקרטית בכתב לדיור חלוף, בוודאי שלא לתקופה קצובה בלבד. הנתבע מוסיף כי בהתאם לחוות הדעת של העיריה, ניתן לאיין את מסוכנותו של המבנה באמצעות שיפוצו.
ביום 18.7.16 התקיימה ישיבת קדם המשפט הראשונה. באותה ישיבה חזר הנתבע על טענתו כי התביעה נעדרת עילה. הטענה, כפי שפורטה בכתב ההגנה, הצריכה בירור עובדתי, למשל: אם יש לתובעים היתר הריסה, רישיון בניה וכו'. על כן הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, וקבעתי ישיבת קדם משפט נוספת.
ביום 13.12.16 התקיימה ישיבת קדם המשפט השניה. הנתבע חזר על טענתו כי התביעה נעדרת עילה, וביקש כי אורה על מחיקתה על הסף. התובעים ביקשו להשיב לבקשה בכתב, לאחר שציינו כי אין ביכולתם להשיב בשלב זה מהי עילת התביעה. בהחלטתי התרתי לתובעים להשיב בכתב, וציינתי כי על התובעים לציין בתגובתם במפורש מהי עילת הפינוי הנטענת.
התובעים הגישו תגובה בכתב, שלאחריה הודיע הנתבע כי אין הוא מבקש להשיב לתגובה.
בתגובתם טוענים התובעים כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים יוצאי דופן, שבהם ברור כי אין התובע יכול לזכות בסעד המבוקש על יסוד טענותיו. אם קיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המפורטות בכתב התביעה יזכה התובע בתביעתו, יש לדון בה לגופו של עניין. התובעים טוענים כי אין מקום להיזקק לבקשה בשלב זה, לאחר שהצדדים הגישו ראיותיהם. לאחר הגשת ראיות הבקשה איננה עוד בקשה לסילוק על הסף. התובעים מוסיפים כי כיום מונחת בפני בית המשפט חוות דעת מומחה מטעמם, שלפיה מצב המבנה מחייב הריסתו. על עניין זה מושתתת תביעתם. התובעים מציינים כי לא ביקשו להציג תביעתם כאילו היא נסמכת על עילות שאינן משקפות את המצב האמיתי. מצב הדברים, כפי שידוע לתובעים, הוא שהמבנה מסוכן, לא ניתן לתקנו, לא ניתן לבטחו, ועל כך מושתתת התביעה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.