אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ נ' אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ ואח'

אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ נ' אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
16910-01-16
21/08/2018
בפני השופטת:
אורית וינשטיין

- נגד -
התובעת:
אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ
עו"ד יובל אדלר ועו"ד עדי ערמן משרד עוה"ד בן ארי-פיש
הנתבעים:
1. אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ
2. טארק סעיד
3. תאמר סעיד

עו"ד ויקטור מנסור [בשם נתבע 3]
פסק דין

 

פתח דבר:

1.התובענה שבפניי עניינה הוא טענת התובעת, אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (להלן – התובעת) כי הנתבעים עשו ועושים שימוש שלא כדין בשם המסחרי "אולמי דאוד" (להלן – השם המסחרי) השייך לה או בשם דומה לו עד כדי הטעייה. לפיכך, עותרת התובעת לסעד של צו מניעה קבוע ולתשלום פיצוי בשל עוולת גניבת עין על פי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות).

2.לטענת התובעת, היא השכירה לנתבעים, חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ, (ובשמה הקודם - חברת אולמי אחים סעיד בע"מ) (להלן – הנתבעת) ולמנהלי הנתבעת - מר תאמר סעיד ולמר טארק סעיד (להלן כל אחד מהם בנפרד – מר סעיד; כולם ביחד יכונו – הנתבעים), את המבנה בו היה קיים אולם האירועים שהופעל על ידה, והתירה להם את השימוש בשמה המסחרי, וזאת למשך תקופת השכירות ובתנאים שנקבעו בהסכם השכירות.

לאחר תום השכירות, נמכר המבנה לנתבעים על ידי בעליו, בעל המניות של התובעת, מר עפיף דאוד (להלן – מר דאוד), אולם בעסקה זו לא נמכרה לנתבעים זכות השימוש או הבעלות בשם המסחרי. לפיכך, טוענת התובעת כי זכות הנתבעים לשימוש בשם המסחרי פגה משהסתיים הסכם השכירות ובהתאם להוראותיו.

 

הנתבעים, מצדם, טוענים כי הסכם המכר, כמו גם הסכם השכירות שבו ניתנה להם האופציה לרכוש את המבנה, גיבשו את זכותם לעשות שימוש בשם המסחרי גם לאחר תום תקופת השכירות, ועל כן טוענים כי דין התביעה להידחות.

 

רקע כללי:

3.התובעת הוקמה בשנת 2001 והפעילה עסק של אולמי חתונות ואירועים תחת השם המסחרי "אולמי דאוד". עסקה של התובעת הופעל במבנה בכפר יאסיף (לעיל ולהלן – המבנה), אשר הוקם בשנת 1997 והיה בבעלותו של מר דאוד.

4.ביום 12.1.11 נחתם הסכם שכירות (נספח 3 לתצהירו של מר דאוד) בין התובעת ומר דאוד - מצד אחד, לבין הנתבעים - מצד שני, לפיו השכירה התובעת את המבנה בו הופעל עסקה לנתבעים (להלן – הסכם השכירות הראשון). בהסכם השכירות הראשון נקבעה תקופת השכירות לתקופה של חמש שנים, כאשר בגין כל חודש מתקופה זו הועמדו דמי השכירות על סך של 83,333.33 ₪ בצירוף מע"מ (ובסך הכל 1 מיליון ₪ לשנה).

5.ביום 1.1.12 נחתם הסכם שכירות שני (נספח 5 לתצהירו של מר דאוד) בין אותם הצדדים (להלן – הסכם השכירות השני), אשר במסגרתו ניתנה לנתבעים זכות אופציה שניתנה לנתבעים לרכוש את הנכס, ובהתאם צורף כנספח להסכם השכירות השני נוסח של הסכם מכר (להלן – הסכם אופציה למכר). תקופת השכירות על פי הסכם השכירות השני נקבעה לתקופה של שלוש שנים, כאשר בגין כל שנה מתקופה זו הועמדו דמי השכירות על סך של 630,000 ₪ בצירוף מע"מ.

בסעיף 17 להסכם השכירות השני קיימת התייחסות לשם המסחרי, ולפיו הוסכם כדלקמן:

"17.1מוסכם כי המושכר ימשיך לשאת את השם העסקי הידוע שלו כ"אולמי דאוד" למשך כל תקופת השכירות, ואין השוכר רשאי לשנות את שם העסק לאורך כל תקופת השכירות, אלא אם ניתנה לו הסכמה בכתב ומראש ע"י המשכירה.

17.2השוכר מתחייב לפעול ולשמור במשך כל תקופת השכירות על המוניטין הרב שרכש העסק, והשוכר מנוע מלעשות שימוש בשם "אולמי דאוד" בכל מקום מחוץ למושכר הן בתקופת השכירות והן בחלוף תקופת השכירות, למעט השימוש לצרכי פרסום העסק והתנהלות מול ספקים ולקוחות.

17.3מוסכם כי פגיעה במוניטין של המושכר ו/או שימוש בשם העסק שלא למטרת השכירות, מהווה הפרה יסודית של חוזה זה.

17.4למען הסר ספק, שם העסק "אולמי דאוד" הינו סימן מסחרי השייך למשכירה בלבד אשר בתום תקופת השכירות ו/או ביטול החוזה מכל סיבה שהיא, יהא השוכר ו/או מי מטעמו מנועים מלעשות שימוש כלשהו בשם "אולמי דאוד"."

6.בסמוך לתום תקופת השכירות על פי הסכם השכירות השני, ולאחר משא ומתן שהתנהל בין הצדדים אשר כלל עריכת מספר טיוטות, נחתם ביום 18.12.14 הסכם מכר (נספח 9 לתצהירו של מר דאוד) לפיו מכר מר דאוד את כל זכויותיו במבנה לנתבעת (להלן – הסכם המכר).

הסכם המכר מגדיר את מהות הנכס הנמכר באופן הבא:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ